1 צפייה בגלריה
אימהות
אימהות
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה שנושלה לפני עשרות שנים מצוואת אביה, וטענה שרק כעת מצאה מסמך שמעניק לה זכויות בקרקע שלו.
בדצמבר 1977 ערך האב המנוח ייפוי כוח בלתי חוזר שבמסגרתו העביר 2% מהקרקע שברשותו לבתו. להבטחת יישומו הוא מינה את אחיה, תוך שציין כי לא יוכל לפטרו "עד אשר יבצע כל מה שהוטל עליו". השנים חלפו מבלי שנעשה משהו, ובאוגוסט 1985 ערך האב צוואה שבה הדיר את הבת מנכסיו. הוא ציווה שאחיה "יקפידו במזונותיה ובהוצאות הטיפולים הרפואיים עבורה". כעבור כשנה האב נפטר, וכמה חודשים לאחר מכן נפטר גם הבן. ברבות השנים הלכו לעולמם גם אחיה הנוספים.
ב-2019 הגישה הבת תביעה שבה טענה שאביה לא סיפר לה על ייפוי הכוח הבלתי חוזר ובנה גילה על אודותיו רק לאחרונה. לשיטתה, ייפוי הכוח גובר על הצוואה המנשלת. מכל מקום, ציינה, אחיה המנוחים העלימו ממנה את זכאותה למזונות מכוח הצוואה ובנסיבות אלו היא זכאית ליותר ממיליון שקל מזונות באופן רטרואקטיבי.
עו"ד נילי סינגרעו"ד נילי סינגר
מנגד טענו היורשים של אחיה כי הסב החליט לשלול ממנה זכויות במקרקעין תמורת הטלת חיוב במזונותיה, מאחר שראה בזה פתרון אידיאלי למצבה האישי והכלכלי. עם זאת, הם סייגו, סעיף המזונות בצוואה הוא לכל היותר "המלצה" לסייע לתובעת במידת הצורך. לדבריהם, הצוואה גוברת על ייפוי הכוח הבלתי חוזר וייפוי הכח היה בגדר התחייבות לתת מתנה אשר לא הושלמה ברישום. אילו רצה האב להוריש לבתו את חלקה בייפוי הכוח, הוא היה מציין זאת במפורש בצוואה שערך כעשור לאחר מכן.
ביחס לייפוי הכוח קבעה השופטת רונית גורביץ כי ברגע שהבן שמונה לצורך יישומו נפטר – לא ניתן עוד לפעול על פיו. היא הסבירה שמנוסח ייפוי הכוח ניתן ללמוד שהאב סמך בלעדית על הבן, וכאשר זה הלך לעולמו מבלי למנות שלוח במקומו – אבד הכלח על המסמך. היא ציינה שניתן לראות בצוואת האב כגילוי דעת לרצונו לבטל את יפויי הכוח. גם השנים הרבות שחלפו מאז עריכת ייפוי הכוח, קבעה, מכתימות את התביעה בהתיישנות.
עוד נקבע שהנתבעים – אחייניה של התובעת – אינם מחויבים במזונותיה מכוח הצוואה. "מדובר בחיוב מוסרי בלבד שהטיל המנוח על שלושת בניו באופן אישי", נכתב.
השופטת הוסיפה שאף בנוגע לצוואה חלה התיישנות. מהראיות עלה שהבת ניגשה לאחיה כשעוד היה בחיים וביקשה לברר עמו אם נתונות לה זכויות בצוואה, אך בתגובה הוא גירש אותה מביתו. לדברי השופטת, הדבר מוכיח שהיא ידעה על הצוואה, והיא לא יכולה לתבוע זכויות מכוחה בחלוף עשרות שנים. לפיכך התביעה נדחתה והבת חויבה לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד נאיל חכים • ב"כ הנתבעים: עו"ד מוספא לידאווי, עו"ד ג'וני ג'בור • עו"ד נילי סינגר עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין