בצל המחסור בעובדי בניין, הירידה בהתחלות הבנייה של דירות חדשות והקיפאון במכירות בעקבות המלחמה, שנת 2023 צפויה להסתיים בגירעון של כ-40 מיליארד שקל בהכנסות המדינה מענף הנדל"ן והבנייה. כך עולה מאומדנים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומחקרים פנימיים. לאחר שבשבוע שעבר התקיים דיון חירום במשרד האוצר בנוגע למצב החמור שאליו נקלע הענף, מחר (ג') צפויה להתקיים פגישת המשך של נציגי הממשלה עם נציגי הקבלנים.
בפגישה יציגו הקבלנים את נתוני האומדנים, שהגיעו לידי ynet ו"ממון", אשר חושפים כי בעוד שסך ההכנסות ממסי נדל"ן, מיסים מוניציפליים ומכירת קרקעות בשנת 2022 הגיע לכ-90 מיליארד שקל, במחצית 2023 טרם פרוץ המלחמה כבר חלה ירידה של כ-30 מיליארד שקל בהכנסות, על רקע המשבר שבו מצוי הענף זה מכבר. מדובר, בין היתר, בהכנסות ממסי רכישה ושבח, היטלי השבחה, אגרות מוניציפליות וכו'. אלא שמאז אוקטובר, ברבעון האחרון של השנה הגירעון העמיק עוד יותר ונאמד בירידה של כ- מיליארד שקל נוספים, כך שהשנה צפויה להסתיים עם הכנסות מענף הנדל"ן בסך של כ-50 מיליארד שקל בלבד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד עולה מהנתונים כי עם תחילת המלחמה, בעקבות אי-כניסתם של פועלי בניין פלסטינים לישראל לצד עזיבתם של כ-4,000 עובדי בניין זרים, פחתו תשומות העבודה בעבודות הרטובות בענף הבנייה בכ-70%, מכ-120 אלף עובדים במקצועות אלה לכ-35 אלף עובדים בלבד. הקבלנים מציינים כי גם חלק מהפועלים הערבים ישראלים, העוסקים בעבודות הרטובות, לא עבדו במהלך אוקטובר. פחות מ-50% מאתרי הבנייה היו פעילים בחודש נובמבר, לאחר שרק כ-15% מהאתרים היו פעילים באוקטובר.
המחסור בעובדי מקצועות הליבה של הענף מהווה את צוואר הבקבוק של הפעילות באתרי הבנייה, מה שעלול להוביל להמשך ירידה בהתחלות הבנייה של דירות חדשות. מדובר באובדן של כ-9.5 מיליון ימי עבודה, ובהתאחדות הקבלנים מעריכים כי קיימת סבירות גבוהה לאיחורים מצטברים של עד חצי שנה במסירת דירות לרוכשים, גם בשל הזמן הנוסף שבמהלכו תיערך קליטת העובדים הזרים ממדינות שונות באתרי הבנייה בישראל.
היקף מכירת הדירות החדשות השנה כבר רשם ירידה של כ-30% עוד בטרם מתקפת הפתע של חמאס, והקבלנים מעריכים ששנת 2023 תסתיים עם ירידה חדה יותר בשיעור של כ-45% בהיקף העסקאות למכירת הדירות בכל הארץ, כאשר באזור המרכז צפויה צניחה משמעותית עוד יותר של כ-55% בהיקף עסקאות המקרקעין.
עוד עולה מהנתונים כי ממוצע הירידה בפדיון ענף הבנייה עמד על כ-67% באוקטובר ועל כ-50% בנובמבר, כאשר האטת פעילות הבנייה גרמה הפסד תוצר ענפי של כ-500 מיליון שקל מדי יום בחודש נובמבר, אחרי הפסד תוצר ענפי של כ-660 מיליון שקל ביום בחודש אוקטובר. עוד מצביעים הנתונים על כך שתשומות תעשיית חומרי הבנייה (מחירי החומרים, מחירי מוצרי הבנייה כמו צינורות, דלתות, חלונות ועוד) זינקו בכ-50% ברבעון האחרון של השנה, לעומת המצב טרם המלחמה.
"הבעיה הקריטית היא המחסור בעובדים"
"מדובר בסכנה גדולה למשק כולו, בשל השבתה בהיקף כה נרחב של ענף המהווה 13.5% מהתוצר, שהם כ-234 מיליארד שקל, וכן כ-680 מיליארד שקל באשראי, מהם כ-500 מיליארד שקל בבנקים, המהווים כרבע מתיק האשראי שלהם", אומר ראול סרוגו, נשיא ההתאחדות. "הבעיה הקריטית ביותר היא המחסור בעובדים, וצריך לטפל מיידית בהבאת עובדים זרים כמה שיותר מהר".
לדבריו, "שר האוצר יודע שלמרות שהוא הביע עמדה לפיה הוא אינו מעוניין בכך, אין לו ברירה אחרת – והמדינה תצטרך לאשר כניסה של עובדים פלסטינים לענף. אחרת הוא יקלע למשבר גדול יותר שיפגע בפעילות ובתקציב המדינה". נזכיר כי אתמול התחוללה מהומה בקבינט החברתי-כלכלי, שבסופו של דבר המליץ שלא להכניס פועלים מיהודה ושומרון לישראל.
בשבוע שעבר התייחסו נציגי האוצר בוועדת הפנים של הכנסת למלאי הדירות הלא מכורות של הקבלנים וקראו לכם להוריד מחירים.
סרוגו: "מה שנאמר בוועדה הזוי ומנותק. כ-60 אלף דירות לא מכורות מתוך כ-170 אלף דירות שמצויות בבנייה, חלקן בבניינים בשלב היסודות או לפני היתר בנייה, חלק בשלבי גמר, מהוות רק כשליש שלא נמכר. אבל זה לא שיש 60 אלף דירות קונקרטית על המדף. קבלן שנמצא בתהליכי בנייה כבר מכר דירות במכירה מוקדמת לצורך הפעלת ליווי בנקאי, והבנק לא מאפשר להוריד מחירים. נציגי האוצר אמרו בוועדה – אם לא תורידו מחירים, לא נעזור לכם. התשובה שלי אליהם היא שהיזמים לא צריכים תמיכה כספית, המדינה צריכה לייצר כלים כדי לסייע לענף להאיץ את התחלות הבנייה. יש כאן כשל שוק, לכן מחירי הדירות עלו כל השנים, ועל הממשלה מוטלת החובה לטפל בכך".
מחירי הדירות במגמה מסוימת של ירידה. האם אחרי המלחמה הם צפויים להמשיך לרדת או דווקא לטפס?
"הסיבה לכך שמחירי הדירות לא ירדו בצורה מהותית אלא רק בשיעור מתון של כ-2% נעוצה בהיצע הדירות הקטן. הממשלה חשבה שאם הריבית תעלה, המהלך הזה יספיק כדי להוריד את מחירי הדירות. אבל בעקבות העלאות הריבית, הקבלנים בנו פחות וכל השוק הצטמק. לכן התוצאה הסופית היא שמחירי הדירות לא יורדים משמעותית. צריך לבצע הגדלה משמעותית של היצע הדירות. היעד הממשלתי הוא כ-80 אלף התחלות בנייה של דירות חדשות, אבל אני מעריך שהשנה היצע הדירות לא יעבור את רף 50 אלף יחידות דיור.
"השנה שעברה הסתיימה עם כ-90 אלף משקי בית חדשים, בין היתר בעקבות עלייה מאוקראינה ורוסיה וכן מביקוש טבעי (גידול דמוגרפי, גירושים ועוד). 2023 תסתיים במקרה הטוב עם כ-70 אלף משקי בית חדשים. לעומת כ-50 אלף דירות חדשות בלבד שהחלה בנייתן, שלא נדבר על מצוקת הדירות של מפוני המלחמה, צפויים ביקושים אדירים לדירות למכירה ואף להשכרה. אני לא יכול לומר שמחירי הדירות יעלו אחרי המלחמה, אבל ככל שהממשלה לא תפעל להגדלת התחלות הבנייה במהלך המלחמה ולאחריה, וככל שהריבית תרד, גם אם בקצב איטי, אך עדיין תסמן לרוכשים ליטול משכנתאות, נראה לחצים לעליית מחירים".
