קריסת שער הדולר נעצרה היום (רביעי) בעקבות ההתערבות של בנק ישראל, שרכש בימים האחרונים כ-700 מיליון דולר, מהם 400 מיליון אתמול אחר הצהריים. שער הדולר היציג עלה משפל של 3.248 שקל אתמול ל-3.256 שקל היום. גם שער האירו עלה בשל התחזקות השקל ל-3.946 שקל לעומת 3.936 אתמול.
התערבות בנק ישראל עצרה אמנם את קריסת שער דולר, שהוא הנמוך מאז תחילת חודש יולי 2008, בעת משבר הסאב-פריים, אולם השער גבוה רק בשתי אגורות משער השפל שנרשם לדולר בישראל באוקטובר 1996, לפני יותר מ-24 שנים.
1 צפייה בגלריה
דולר שקל
דולר שקל
דולר שקל
(צילום: shutterstock)
מומחים וכלכלני בתי ההשקעות טוענים, כי בנק ישראל לא יוכל לרכוש עוד ועוד מיליארדי דולרים בשוק המט"ח, לאחר שרכש כמעט שני מיליארד דולר בחודש נובמבר, ולכן סביר שגידול בהיצעי המט"ח בישראל בעת הקרובה תגרום שוב לירידות בשער הדולר. ההיצעים נובעים מכניסת מטבע זר בכמויות גדולות לארץ בשל הפקות הגז הטבעי ועסקאות חברות ההייטק בחו"ל, לצד מיעוט ישראלים היוצאים לחו"ל ורוכשים מטבע זר.
בינתיים, פנו אתמול בכירי חברות ההייטק ותעשיית הון סיכון לשר האוצר ישראל כץ, שר הכלכלה עמיר פרץ, שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, והחשב הכללי החדש, יהלי רוטנברג, בקריאה למצוא פתרון דחוף לצניחה בשערי החליפין בשל משבר קורונה. יוזם הפנייה הוא לירון רוז, יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון.
במכתבם טוענים בכירי חברות ההייטק, כי שערי החליפין הנומינליים הפכו בשנים האחרונות תנודתיים והירידה המצרפית בסל המטבעות במשק מכבידה על חברות ההייטק, לא פחות משהיא מקשה על חברות מסורתיות. בפנייתם כתבו כי "במיוחד במשבר הקורונה כששוקי היצוא של חברות ישראליות רבות כולל חברות סטארט-אפ והייטק בשלבים שונים הופכים יותר ויותר מאתגרים, המשקולת הכבדה של הייסוף בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי אותו מודד בנק ישראל הופכת לבעלת משקל גדול. המצב הנוכחי מקשה על כל היצואנים במדינת ישראל".
במכתב לשרי הממשלה ולנגיד בנק ישראל, קובלים בכירי ההייטק כי "כאשר כל דולר או אירו שווה פחות שקלים המשמעות היא התייקרות בשכר העבודה ובכלל ההוצאות השקליות עבור החברות. שחיקת המרווחים של חברות ישראליות מקשות עליהן להציע הצעות תחרותיות בדיוק כשהאתגרים בשוק העולמי עולים. ירידות ותנודות זמניות מביאות לחוסר כדאיות יצוא וסגירת שוקי יעד כך שאובדן של אותם שווקים משפיע לעתים לטווחים של שנים ארוכות".
בכירי ההייטק מציעים להקים צוות משותף של בנק ישראל יחד עם משרד האוצר שיקבע אסטרטגיה ודרכי פעולה לתמיכה בתנאי הסחר - רווחיות היצוא ושער החליפין. תוכנית אסטרטגית מוגדרת, מחקרים ובחינה של הפגיעה במשק וקבלת החלטות לטווח ארוך שיטיבו עם כולם וייצרו סינרגיה בין פעולות בנק ישראל לאלה של האוצר.
לדבריהם, על האוצר לבצע תוכנית המרה של החוב במטבע זר לשקלים כדי להגדיל ביקושים לדולר מפעם לפעם. כמו כן ניתן, בשיתוף עם חברות יצואניות, לבחון תוכנית שחלק מהרכש הממשלתי יבוצע בפועל בשקלים, כשהחברות ישתמשו בהכנסה בשקלים לצורך תשלומי שכר והוצאות מקומיות.
פורסם לראשונה: 12:49, 09.12.20