עובד במפעל בצפון הוכר כנפגע עבודה משום שלקה בליבו אחרי שגילה שהמעסיק שלו מתמודד עם מחלה סופנית, דבר שצפוי להחריף את העומס המוטל עליו במסגרת תפקידו – כך קבע לאחרונה בית הדין לעבודה בנוף הגליל. השופטת מירב ניר שלו שוכנעה שהאירוע לא הושפע מ-40 שנות עישון כבד של שתי חפיסות ביום.
מדובר בבן 59 שמזה 32 עובד במפעל בקיבוץ סמוך לבית שאן. בפברואר 2024 חלה בעל המפעל, וכתוצאה מכך החל התובע להיות נתון תחת לחץ קשה, הכולל עבודה בשעות נוספות וביצוע משימות מעבר לתפקידו. המצב החריף בתחילת מרץ 2024, כשהגיע למפעל וגילה ששאר העובדים לא הגיעו – מה שהצריך ממנו לקחת על עצמו גם את המשימות שלהם.
עישון סיגריהעישון סיגריה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)

בשעה 10:00 של אותו יום עמוס התבשר העובד בשיחת טלפון כי מחלתו של בעל המפעל היא סופנית. הוא הגיב בבכי וחזר הביתה מאחר שלא יכול היה להמשיך יותר בעבודה. כעבור כשלוש שעות חווה התקף לב ופונה באמצעות ניידת טיפול נמרץ לבית חולים "העמק" שבעפולה. כעשרה חודשים לאחר מכן הוא הגיש את התביעה.
מומחים שמונו בתיק הכירו בקשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין התקף הלב, ובין התקף הלב ל"הפרעת הסתגלות עם תגובה דיכאונית וחרדתית" שפיתח התובע. הקרדיולוג נשען בעיקר על סמיכות הזמנים בין שיחת הטלפון לבין האוטם, בשילוב היעדר תסמינים לבביים בתקופה שקדמה לאירוע.
מנגד התעקש ביטוח לאומי שהמומחים לא עשו מלאכתם כראוי ואין להכריע על בסיס חוות דעתם. נטען שהם לא העניקו משקל מספיק לתיעוד רפואי המלמד על עקה נפשית מתמשכת אצל התובע לפני האירוע, העשויה להסביר את התקף הלב ומצבו הנפשי הירוד.
אבל השופטת ניר שלו אימצה את מסקנות המומחים כלשונן. בתחום הקרדיולוגי הבהירה כי המומחה שקל את כלל הנתונים והגיע למסקנה שלמרות העישון הממושך של התובע - מתקיים קשר סיבתי בין שיחת הטלפון החריגה לבין פרוץ האוטם; זאת בהינתן הזמן הקצר שחלף בין שני האירועים, ובהיעדר תסמינים לבביים בתקופה שקדמה לאירוע בעבודה.
בפסק הדין צוין שבניגוד לטענת ביטוח לאומי, חוות הדעת הקרדיולוגית מקיפה, מפורטת וברורה, והמומחה שקל בקפידה את כלל הנתונים וגורמי הסיכון, והעריך כראוי את משקלם בבחינת הקשר הסיבתי – כך שאין סיבה לסטות מקביעותיו.
למסקנה דומה הגיעה השופטת גם ביחס לחוות הדעת הפסיכיאטרית: "המומחה בתחום הנפשי הבהיר כי לא תועדו בעבר תסמינים דומים או רקע נפשי שיכולים להסביר את התופעות שהופיעו לאחר האירוע".
היא הוסיפה ש"התסמינים הופיעו בעקבות האוטם בשריר הלב, ובסמיכות אליו, ולכן סביר מאוד שהאירוע הלבבי הוא זה שגרם להתפרצות ההפרעה הנפשית באותו זמן, וכי אילולא האוטם - יש להניח שהמצב הנפשי היה נשאר יציב יותר, או שהתדרדרות הייתה מופיעה, אם בכלל, בשלב מאוחר יותר".
בסופו של דבר הוכר התקף הלב של עובד המפעל כפגיעה בעבודה. ביטוח לאומי חויב לשלם לו הוצאות משפט בסך 7,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד דניאל ברק • ב"כ הנתבע: עו"ד רולא חיידר דראושה • עו"ד בת אל עוזרי עוסקת בביטוח לאומי • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין