בשנת 2025 מוסדות התכנון עמדו ביעד הממשלתי של אישור תוכניות להקמה של 125 אלף יחידות דיור בשנה ואף מעבר לכך, ואישרו 223,164 יחידות דיור - 180% מהיעד הממשלתי. כך עולה מדוח סיכום שנת 2025 שפרסם היום (ה') מינהל התכנון שבמשרד הפנים. זאת לעומת 204,101 יחידות דיור שאושרו ב-2024.
"אין משבר בתכנון, יש משבר בביצוע", אומרים כבר שנים גורמי מקצוע בענף התכנון, ואכן על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), משך זמן הבנייה בישראל רק הולך ומתארך. על רקע הנתונים שפרסם היום מינהל התכנון, שוב נשאלת השאלה כיצד ניתן לגשר על הפער בין היקף התכנון לביצוע.
מהנתונים עולה כי כ-10% מכלל יחידות הדיור (כ-20 אלף דירות) הוקצו לטובת דירות להשכרה (כ-11 אלף יחידות דיור) ודיוריות. כ-50% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת התחדשות עירונית, ובמהלך השנה החולפת ניתנו 11,426 היתרי בנייה, במסגרתם ייבנו 74,275 יחידות דיור.
מחוז דרום מוביל במספר הדירות שאושרו בשנה החולפת עם 27,478 יחידות דיור. אחריו מחוז ירושלים, שם אושרו 27,079 יחידות דיור ומחוז מרכז עם 26,686 דירות שאושרו בשנת 2025. במחוז חיפה אושרו 20,558 יחידות דיור ובמחוז צפון אושרו 18,223 יחידות דיור. במחוז תל אביב, הקטן ביותר, אושרו 14,459 יחידות דיור. נוסף על כך, בשנה החולפת אושרו כ-25,254 יחידות דיור בוועדות המקומיות.
הותמ"ל אישרה 18 תוכניות הכוללות כ-63,400 יחידות דיור, מתוכן 9 תוכניות בהתחדשות עירונית בהיקף של 28 אלף יחידות דיור. בסביבת המטרו, מתע"ן ורכבת כבדה אישרה הותמ"ל 14,450 יחידות דיור. ביישובי הנגב המערבי קודמו תוכניות הכוללות 17,500 יחידות דיור בשדרות, נתיבות ואופקים. כמו כן, הוכרזו השנה על ידי הממשלה 55,320 יחידות דיור במתחמים מועדפים לדיור.
לצד תוכניות ליחידות דיור, קודמו תוכניות בתחום האנרגיה, התחבורה, התשתיות והתיירות. בתחום התשתיות אושרו השנה 100 תוכניות מפורטות לתשתיות, בהן 40 תוכניות אנרגיה, 32 תוכניות תחבורה ו-4 תוכניות כרייה וחציבה, 2 תוכניות פסולת ו-3 תוכניות לטיפול בנגר. כמו כן, אושרו במסגרת תוכניות אלו 25 ק"מ של תוואי מטרו במטרופולין תל אביב ו-190 ק"מ מסילות ברזל, אשר משלימות את רשת הרכבות לקריית שמונה ובאר שבע.
הפעימה האחרונה של מכוני הבקרה
בתוך כך, היום נכנסה לתוקף הפעימה האחרונה של מכוני הבקרה, שהוקמו בעקבות אסון ורסאי לפני כמעט שלושה עשורים ותפקידם לבצע ביקורת בזמן הליך בניית בניינים חדשים. בנוסף, מגדלים בגובה של מעל 42 מטרים יוכלו לקבל היתרי בנייה במסלול מורשה להיתר – מהלך שמאפשר גם לגורדי שחקים לקבל היתרים במסלול מהיר.
"מורשה להיתר" הוא אדריכל או מהנדס מוסמך שהוסמך על ידי מינהל התכנון לאשר היתרי בנייה בעצמו, כחלק מרפורמת הרישוי העצמי שנועדה לפשט את תהליך קבלת ההיתר, תוך צמצום הבירוקרטיה מול ועדות התכנון. מדובר בשני מהלכים שקידם מינהל התכנון מטה הדיור הלאומי.
מכוני בקרה הם גופים (ציבוריים או פרטיים) אשר הוקמו על בסיס מספר החלטות ממשלה שהתקבלו לאחר דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט זיילר, שחקרה את אסון ורסאי. כיום קיימים בישראל שמונה מכוני בקרה, שהוסמכו על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות וקיבלו רישיון משר הפנים לערוך הליכים של בקרת תכן ובקרת ביצוע בתחום הבנייה.
מטרתם העיקרית היא שיפור איכות הבנייה כדי להבטיח את שלום הציבור ובטיחותו באמצעות מערך בקרה מקצועי על תכנון וביצוע הבנייה, וכן קיצור וייעול הליכי רישוי באמצעות העסקת בקרים מורשים שהוכשרו על ידי גורמים מאשרים (רשות הכבאות הארצית, פיקוד העורף, משרד הבריאות).
הליכי הבקרה של מכוני בקרה כוללים בקרה מדגמית ותהליכית על תכנון וביצוע המבנים, במטרה לשפר את איכות הבנייה, לחזק את הבטיחות והיציבות ולשמור, כאמור, על שלום הציבור. המלצתם על מתן היתר בנייה, אישור תחילת עבודות ותעודת גמר בנייה מהווה תנאי הכרחי במסגרת הליך הרישוי הכולל.
עד כה נקבעו שלוש פעימות להפעלת מכוני בקרה, ונכון להיום מחויבים לעבור דרך מכוני הבקרה במסגרת הליכי הוצאת ההיתר ותעודת גמר מבנים חדשים למגורים, למשרדים ולמסחר שגובהם עד 42 מטרים, לצד מבני ציבור ומבני אחסנה בגובה של עד 29 מטרים, ולרבות מבנים הכוללים עירוב שימושים.
בפעימה האחרונה ייכנסו למכוני הבקרה כל שאר סוגי המבנים והעבודות, למעט סוגי מבנים חריגים שלגביהם הוגדר בתקנות כי לא יעברו למכון בקרה. בכלל המבנים החריגים נכללים בית חולים, נמלים (יבשתי, ימי ואווירי), מבני תשתית ומבנים נוספים שהסיכון הנמוך לגביהם אינו מצדיק הליך רישוי באמצעות מכוני בקרה או שהם מורכבים וייחודיים ומחייבים מומחיות מיוחדת לבקרה.
