שישה מ-13 ילדיה של מנוחה שהתנגדו לצוואתה ינושלו כליל מירושתה – כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה. השופטת עידית בן-דב ג'וליאן התרשמה שלא הופעלו על האם תחבולות ומניפולציות, והורתה על הפעלת הסעיף בצוואה המדיר מהעיזבון מי מהיורשים שיתנגד.
התובע ו-12 הנתבעים הם אחים, ילדיה של אישה שהלכה לפני כשמונה שנים. כשנתיים טרם מותה היא ערכה צוואה שבה קבעה ששתי דירותיה יחולקו שווה בשווה בין כל ילדיה וחמישה מנכדיה. לצד זאת נקבע ש"כספים וזכויות מכל סוג", וכן ספר תורה, יוענקו אחרי מותה לבן אחד בלבד. היא כללה בצוואתה מנגנון נישול מוחלט של מי מהיורשים שיעז לחלוק עליה.
1 צפייה בגלריה
(אילוסטרציה: shutterstock)
שישה מילדיה הגישו לאחר מותה התנגדות לצוואה, בטענות להיעדר כשירות והשפעה בלתי הוגנת מצד הזוכה בכספים ובספר התורה. נטען שהוא בודד את האם, וראיה לכך היא שאחד המתנגדים התקשה לבקרה ולטפל בה.
"התובע דיבר סרה על יתר האחים באוזני האם המנוחה והשפיע עליה", טענו המתנגדים. לעומתם גרסו הבן הזוכה, שלושה אחים נוספים, ואחת הנכדות, כי הצוואה תקפה ועל כן יש לקיימה ככתבה וכלשונה.
השופטת בן-דב ג'וליאן דחתה את טענות ההתנגדות אחת לאחת. אשר לטענת חוסר הכשירות, היא הפנתה לחוות דעת מומחה ניטרלי שלפיה במועד חתימת צוואתה הייתה האם כשירה לחתום על מסמכים משפטיים. ממצאיו הצטרפו להערכה קוגניטיבית שבוצעה למנוחה לפני עריכת הצוואה, שממנה עלה ש"אין עדות לירידה קוגניטיבית", וכי היא "כשירה לחתום על מסמכי צוואה".
בסוגיית ההשפעה הבלתי הוגנת שללה השופטת תחבולות ומניפולציות שיוסחו לבן הזוכה. אדרבא, מעדות אחת הנכדות עלה שסבתה הייתה עצמאית, ובמסגרת זו אכלה והתקלחה לבד. כמו כן, אחד המתנגדים הודה בעדותו כי נהג לבקר את אימו, וכי היה "יושב איתה שעתיים-שלוש בכל יום" עד לפטירתה, באופן המלמד שלא בודדה על ידי אחיו.
"התרשמתי כי התובע הוא שסייע למנוחה וטיפל בה, כמו גם בנותיה", נכתב בפסק הדין. "מכלל העדויות שנשמעו לפניי לא הוכח כי טיפולו במנוחה יצר תלות, באופן שלא איפשר למנוחה שיקול דעת עצמאי ובחירה מתוך כלל הנסיבות. התרשמתי כי מלבד התובע, המנוחה הייתה בקשר עם ילדיה, לרבות המתנגדים".
בהליך הובאה עדות של אחת הנכדות העשויה להסביר את בחירת סבתה להדיר את המתנגדים. לדברי העדה, בשלב מסוים אחד הנכדים החל להתנהג באופן מחפיר לאימו, עד כדי כך שבשבעה על סבתו אמר לה ש"מבחינתו היא מתה". בהמשך תיקנה הנכדה, וסיפרה שבפועל אמר לה כי "ביום שקברתי את סבתא שלי - קברתי את אמא שלי".

ברוח זו הוצג לבית המשפט מכתב של אחת המתנגדות מזמן אמת, בו נכתב כי בעוד הבן הזוכה טיפל באם במסירות, אחיו ציערו אותה ומנעו ממנה לראות את ילדיהם, ואחד מהם אמר לה "חבל שלא קברתי אותה עם אמא שלה".
השופטת סיכמה שהיא שוכנעה שהצוואה נערכה ביוזמת המנוחה, מתוך רצונה החופשי, וללא בעיות כשירות והשפעה בלתי הוגנת מצד בנה. נקבע שהצוואה תקוים ככתבה וכלשונה, וכי יופעל הסעיף המדיר את המתנגדים מעיזבונה - תוך העברת חלקם ליתר היורשים, בחלקים שווים. לטובת הבן הזוכה נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 65 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד שאול דחבש • ב"כ הנתבעים 8-7: עו"ד פזית עוז נעימי • שמות ב"כ יתר הנתבעים לא צוינו • עו"ד אלכס קרפטוב עוסק בירושות וצוואות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין