גד ליאור על מטוס הצבר ב-87' לעומת החמקנים ב-2020. צפו בראיון באולפן ynet
(צילום: שחר גולדשטיין)

ממש השבוע כיכבה בעמודים הראשונים בעיתונים ובאתרי האינטרנט הידיעה, על כוונת ישראל לרכוש מטוסי קרב מארה"ב. העסקה באה, בין השאר, כתשובה להבטחה לספק חמקנים לחיל האוויר של איחוד האמירויות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ידיעות מרעישות על מטוסי קרב תפסו לא אחת את הכותרות הראשיות בעיתונים, באתרים ובערוצי החדשות. רק לאחרונה בישר נחום ברנע לראשונה, מעל דפי "ידיעות אחרונות", כי אספקת מטוסי החמקן לאמירויות היא חלק מ"עסקת השלום" עם המדינה שבמפרץ הפרסי.
מטוס הלביא בתעשייה האוויריתמטוס הלביא בתעשייה האווירית
מטוס הלביא בתעשייה האווירית
(צילום: דוד רובינגר)
גם לפני 33 שנים, בקיץ 1987, כיכב מטוס קרב במשך שבועות ארוכים בכותרות הראשיות של העיתונים. אז היה זה מטוס קרב ישראלי, שפותח בארץ והגיע אף לשלב של טיסות ניסוי. הסיפור הסתיים אז בתפנית עצובה: שני מטוסי הלביא אומנם קיימו טיסות ניסיון ראשונות בשמי ישראל, אך ייצורו של המטוס הופסק והוא מעולם לא הפך לחלק מחיל האוויר המפואר של מדינת ישראל.
העמוד הראשי של "ידיעות אחרונות" - 13.8.87העמוד הראשי של "ידיעות אחרונות" - 13.8.87
העמוד הראשי של "ידיעות אחרונות" - 13.8.87
(ארכיון ידיעות אחרונות)
ב-8 בפברואר 1980, הודיע שר הביטחון דאז, עזר וייצמן, בעברו מפקד חייל האוויר, על החלטה היסטורית: מטוס קרב ישראלי ייחודי ייוצר בישראל ושמו יהיה הלביא. הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את ההחלטה וקבע, כי ייוצר מטוס תקיפה קטן מימדים בעלות נמוכה, שיותאם לצרכי חיל האוויר הישראלי והמזרח התיכון.
צפו: מטוס הלביא

הישראלים התגאו: "אנחנו בונים מטוס צבר"

למרבה הפלא, התקבלה אז ההחלטה תוך התנגדות חיל האוויר וחלק מהשרים בממשלה וכמובן משרד האוצר, שחשש מעלויות ענק שיחייבו קיצוצים גדולים בתקציבים אחרים. במשך שבע שנים לא פסק הוויכוח האם על ישראל לייצר מטוס, בעלות עצומה למדינה קטנה, בעשור השלישי לקיומה. ההחלטה שהתקבלה כבר אחרי השלום עם מצרים, כאשר מנחם בגין כיהן כראש הממשלה, זכתה לאהדה רבה ולגאווה בקרב אזרחי מדינת ישראל. "אנחנו בונים מטוס צבר", התגאו אז הישראלים.
חוסני מובארק ועזר וייצמן ז"לחוסני מובארק ועזר וייצמן ז"ל
נשיא המדינה ושר הביטחון לשעבר, עזר וייצמן, מקבל את נשיא מצריים לשעבר, חוסני מובארק
(צילום: יעקב סער, לע"מ)
בכל שנות ייצורו נוהלו קרבות בין חברי ממשלה שתמכו בפרוייקט למתנגדיו. שרים ומפקדים בחיל האוויר טענו כי עדיף לרכוש מטוסי קרב דומים מארה"ב, בעלות דומה לזאת של הלביא, אך גם כאן הייתה מחלוקת. במשרדי האוצר והביטחון טענו כי איש אינו יכול להעריך כמה כסף בסופו של יום יעלה הפרוייקט ויש שכינו אותו גם "פרוייקט ראוותני בלתי ניתן למימון".
אב הטיפוס של מטוס הלביא קיים טיסת ניסיון ראשונה ב-31 בדצמבר 1986. טיסת המבחן הראשונה של אב הטיפוס השני התקיימה ב-8 בינואר 1987. אולם, כבר אז התברר שייצורו יהיה יקר ביותר מ-50% ממטוסי "אף 16" האמריקנים.
הכותרות בעיתונים באותם הימים בישרו על המחלוקת הקשה: "יש להקפיא את ייצור הלביא"; "שרון וארנס: 'לאלץ את נסים לשנות את הצבעתו'"; "רבין ונסים גיבשו הצעה משותפת: לבטל הלביא".
כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" - 13.8.87כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" - 13.8.87
כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" - 13.8.87
(ארכיון ידיעות אחרונות)
בפתיח הידיעה בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", ב-13 באוגוסט 1987, צוטט שר הביטחון דאז, יצחק רבין, שאמר: "בהנחה שהתקציב לא ישתנה - אינני רואה החלטה על המשך פרוייקט הלביא כבת ביצוע". רה"מ דאז, יצחק שמיר הבהיר: "ההחלטה תהיה ישראלית, לא אמריקנית".

ההחלטה לביטול הפרוייקט התקבלה על חודו של קול

ואכן, השמחה הסתיימה בסוף החופש הגדול של קיץ שנת 1987. המטוס, שאמור היה להיות מחליפו של הסקייהוק שהתיישן, נותר כעבור שנים רק עוד כמזכרת למאבק כוחות בלתי מרוסן בין חברי הממשלה, עד שאלה החליטו לבטלו ב-30 באוגוסט 1987.
שמעון פרס מסייר באולם בו הוצג מטוס הלביאשמעון פרס מסייר באולם בו הוצג מטוס הלביא
שמעון פרס מסייר באולם בו הוצג מטוס הלביא
(צילום: דוד רובינגר)
ב-31 באוגוסט הייתה הכותרת ב"ידיעות אחרונות" עצובה: "לאחר ההחלטה לבטל את הלביא בישר מנכ"ל התעשייה האווירית, משה קרת: 'תוך ימים נתחיל לפטר 4,000-3,000 עובדים'". כעבור חודשים אחדים התברר, כי לא פחות מ-6,000 עובדים איבדו את מקור פרנסתם בשל ביטול מטוס הקרב הישראלי.
העמוד הראשי של "ידיעות אחרונות" - 31.8.87העמוד הראשי של "ידיעות אחרונות" - 31.8.87
העמוד הראשי של "ידיעות אחרונות" - 31.8.87
(ארכיון ידיעות אחרונות)
עצובה ומתסכלת במיוחד הייתה ההצבעה בממשלה: ייצור מטוס הקרב הישראלי, שרבים במדינה כה התגאו בו, הופסק בשל הצבעה שהסתיימה על חודו של קול אחד בממשלה: 12 הרימו את ידם בעד הביטול ו-11 נגדו. בעצתם של שר הביטחון, יצחק רבין, ושר החוץ, שמעון פרס, החליטה הממשלה, בראשות יצחק שמיר, לעצור את הפרוייקט. העצוב מכל היה משה ארנס, שתיאר את הלביא: "מטוס הקרב הטוב ביותר בעולם".
הסיבה העיקרית הייתה, כמו תמיד במחוזותינו, המחיר: ישראל הקטנה לא יכולה הייתה עוד לעמוד בייצור מטוס קרב לבדה. דונלד טראמפ לא היה אז נשיא ארה"ב, אולם האמריקנים הבהירו כבר אז היטב, כי מטוס ישראלי, שיתחרה במטוסים האמריקנים ויגזול פרנסה מאזרחים אמריקנים, לא יזכה בכספי הסיוע האמריקני. וכך הגורם הכלכלי הכריע את הלביא סופית.