במקביל להעלאת הריבית אתמול (יום רביעי) ב-0.25% בארצות הברית, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל וראש חטיבת המחקר, הסביר בריאיון ל"כסף חדש" ב-ynet radio כי נכון לעכשיו, החלטת הריבית הבאה בישראל בעוד שבועיים וחצי עדיין תושפע מאוד מעננת המהפכה המשפטית שעדיין מרחפת.
"רואים את זה בתקציב, הממשלה כבר שינתה את יעד הגירעון", סטרבצ'ינסקי מסביר. "בנק ישראל נאלץ לתת תרחישים למה יקרה אם הרפורמה תעבור או לא תעבור ועד כמה היא תשפיע, ובעבר לא זכור לי דברים כאלה. זו אחת הפעמים הראשונות שזכורה לי שבנק ישראל מציג תרחישים שתלויים בממשלה, בנושא שהוא בידיים של הממשלה, שזה להחליט החלטות בנושא המשפטי. כתוצאה מזה הציגו תרחישים של פגיעה בתוצר, שלא זכור לי שעשו דברים כאלה בכל ההיסטוריה בארוכה שלי בייעוץ כלכלי לממשלה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
2 צפייה בגלריה
מישל סטרבצ'ינסקי
מישל סטרבצ'ינסקי
מישל סטרבצ'ינסקי
(צילום: עמית שאבי)

"עליות המחירים דורושת טיפול מתמשך - לא זמני"

הוא הוסיף: "בנק ישראל אמר ממש במפורש מהתחלה, שהנושא של הרפורמה המשפטית זה סוג של עננה שמטילה אי וודאות על המדיניות הפיסיקלית והדבר הזה עשוי להשפיע באופן ישיר גם על מדיניות הריבית. תרחישים שהציגו בבנק ישראל אומרים שאם הסיפור של הרפורמה המשפטית ירקום עור וגידים זה עלול להוביל לפגיעה בתוצר שיכולה לנוע בין 0.8% עד 2.8%. אם אני לוקח פגיעה של 1.8%, משהו באמצע, אז בשנת 2027 התקציב יהיה בבעיה גדולה".
נראה שאנחנו נכנסים לבעיה גדולה עם התקציב עוד לפניכן, בגלל מה שרואים מבחינת גביית המיסים שמצטמצמת. "נכון זה קורה בשני תחומים, אחד זה בהייטק והשני זה בנדל"ן, אלה שני המקומות שבהם יש קצת נגיעה להאטה של ההכנסות ממיסים, אבל צריך להבין שהדברים האלה שאני אומר בכל מה שקשור לרפורמה זה לא משהו קצר טווח, מה גם שעוד בעצם לא הוחלט כלום על הרפורמה. אם באמת יקבלו החלטות שהן לא בכיוון הנכון אז אנחנו נתחיל לראות את הבעיות. וזה שאנשים צופים בעיה זו כבר בעיה בפני עצמה".
סטרביצ'ניסקי הדגים גם את הקשר בהשוואה לארה"ב: "בדרך כלל ארצות הברית מקדימים אותנו בהעלאת הריבית, אבל הנושא של המהפכה המשפטית שינה קצת את התמונה. החלטת הריבית שלפני האחרונה בישראל בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.5% כשבארצות הברית העלו את הריבית ב-0.25%, כי בנק ישראל בעצם נאלץ להעלות ביותר מהבנק האמריקני בגלל העננה הזו של המהפכה המשפטית, שהיא עדיין איתנו. וזה העניין, שאי הוודאות נשארה, ובגלל זה יש גם איומים בעניין דירוג האשראי.
הוא העריך שצפויה העלאת ריבית נוספת בישראל: "הוועדה המוניטרית בבנק ישראל היא גוף עצמאי שמחליט לפי הנתונים בפועל, ובהינתן שבארצות הברית ממשיכים עוד קצת להעלות את הריבית שם, ובהינתן אי הוודאות הקיימת פה, יש סיכוי שגם בבנק ישראל ימשיכו עם התהליך הזה. בשלב מסויים אני מעריך שתהיה איזושהי הפוגה כדי לראות עד כמה החלק הדביק של האינפלציה, שהוא בין היתר הדיור, משנה כיוון. כי אצלנו כמו בארה"ב יש ירידה במחירי הדירות שלא נכנסים למדד אבל בשכירות לא".
וגם אם העלייה במחירי הדירות מתחילה להצטנן זה לא עוזר לאנשים כי הם משלמים הרבה יותר על המשכנתאות בגלל הריבית. "נכון, אבל זה חלק מהמדיניות. כלומר העובדה שהריבית עלתה ומספר המשכנתאות יורד זה חלק מהמדיניות של בנק ישראל, שזה קצת ישפיע על הביקושים ויגרום לאיזושהי ירידה קצת בביקושים. אז זה לא משהו שכשלעצמו מפתיע, אבל מה שיותר מטריד זה אי הוודאות".
2 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
ראש הממשלה נתניהו והנגיד אמיר ירון
(צילום: רויטרס, קובי גדעון, לע"מ)
על רקע עליות המחירים האחרונות, סטרביצ'ינסקי התייחס למכתב ששלח שר הכלכלה ניר ברקת לקוקה קולה ובו בישר על כוונה להכניס את מוצריהם לפיקוח מחירים: "אני חושב שצריך להבחין בין החלק היותר מתמשך לחלק הזמני. בחלק המתמשך, הפיקוח על מונופולים כאלה שיש להם יכולת בלעדית להעלאות מחירים, הוא משהו שדורש מדיניות אקטיבית. וזה קצת חבל שזה לא נעשה. הוציאו את הדבר הזה מחוק ההסדרים וזה קצת חבל. החלק שהוא יותר זמני רואים אותו למשל במחירי הדלק, ששם הממשלה מוכנה לספוג את הבלו כדי קצת להקל על האוכלוסייה. בכל מקרה אנחנו רואים שהמחירים של המוצרים הם הרבה יותר גבוהים בישראל לעומת העולם ולכן זה דורש טיפול מתמשך זה לא משהו שהוא קשור אך ורק לתקופה הנוכחית".
לגבי סיום כהונתו המתקרב של נגיד בנק ישראל הנוכחי אמיר ירון וההערכות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יבחר למנות מישהו במקומו כשאחד המועמדים הוא יועצו אבי שמחון אמר סטרבצ'ינסקי בחיוך: "אנחנו זוכרים מסיבובים קודמים שמינוי נגיד הוא תמיד נושא מורכב. אבל זו לא שאלה שאני יכול לענות עליה".
בתוך כך, יממה לאחר הפד הכריזו גם בבנק המרכזי האירופי על העלאת ריבית נוספת, הפעם בשיעור של 0.25% לרמה של 3.75%. זאת, לאחר שבחודש מרץ האחרון העלה הבנק המרכזי את שיעור הריבית הבסיסי באירופה ב-0.5%.
פורסם לראשונה: 08:38, 04.05.23