חברות שמשווקות אלכוג'ל נתבעות על כך שעל גבי אריזות המוצרים מוצגים ציורים המרמזים כאילו הם יעילים לטיפול בקורונה, בניגוד לרישיונם, כשנטען שלמיעוטם אין רישיון שיווק. לאחרונה אושר הסדר הסתלקות מתביעה ייצוגית נגד חברת זהר דליה, על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, בעניין איור מטעה על אלכוג'ל אקסטרא של החברה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתביעה הייצוגית, שהוגשה באמצעות עו"ד נועם צוקר, נטען כי האיור מהווה מצג מטעה על המוצר, ממנו משתמע כביכול כי יש בכוח האלכוג'ל לחסל וירוסים, חיידקים ופטריות, כולל נגיף הקורונה, במגע עם העור, לכאורה בניגוד לרישיון שקיבל המוצר, כמוצר היגיינה בלבד. במסגרת ההסדר, התחייבה זהר דליה להסיר את האיור מהמוצרים תוך 7 ימים וכן לתרום סך של 137,500 שקל לגופים ללא כוונת רווח העוסקים בטיפול בהשלכות נגיף הקורונה.
4 צפייה בגלריה
אלכוג'ל
אלכוג'ל
אלכוג'ל של זוהר דליה
החברה טענה כי בכמה ממוצרי האלכוג'ל הנפוצים ביותר, מופיעים איורים הדומים לאיור זה ובחלק מן המקרים אף מופיע כיתוב מפורש בדבר יעילותם של המוצרים בהשמדת חיידקים ונגיפים. לטענת החברות, העובדה שאיורים אלה הם כה נפוצים, שוללת את הטענות שבבקשת האישור. בית המשפט סבר שיש פה עילת תביעה ושההסתלקות מהתובענה במסגרת הסדר הפשרה לא חוסמת את הדרך לתביעות נוספות.
ואכן לאחרונה הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית, באמצעות עו"ד חגי פלטין, על ידי ארבעה צרכנים נגד החברות ד"ר פישר, סנו, דרימי, קוסמופארם (של סנו) וסאסא קוסמטיקס. גם כאן נטען שהחברות מטעות בציורים שהן מציגות על גבי אריזות מוצריהן. סכום התביעה האישי של כל צרכן: 20 שקל. סכום התביעה הייצוגית: 2.5 מיליון שקל ומעלה. חלק מהחברות הנתבעות כבר הסירו ציורים אלו מהמוצרים עוד בטרם הבקשה לתביעה.
המבקשים לתבוע מבקשים לפצות כל אדם שב-7 השנים האחרונות רכש או צרך מוצר חיטוי והיגיינה של החברות, שלא נכתב עליו במפורש ובבירור כי אינו מיועד לחיטוי או שצויר עליו איור המרמז על הגנה מחיידקים או נגיפים, או נגיף הקורונה.
4 צפייה בגלריה
אלכוג'ל של זוהר דליה, ד"ר פישר, דרימי, סנו
אלכוג'ל של זוהר דליה, ד"ר פישר, דרימי, סנו
אלכוג'ל של זוהר דליה, ד"ר פישר, דרימי, סנו
הם מבקשים לאסוף את המוצרים מהמדפים ולשנות את התוויות כך שהחברות יציינו על גביהן באותיות בולטות ולפחות בגודל האות המירבי בתווית כי "המוצר אינו מיועד לחיטוי". כמו כן למנוע מהחברות לשווק מוצרים שעל תוויתם מצג הממחיש או מרמז להיותם בעלי יכולת השמדה של חיידקים ווירוסים (לרבות נגיף הקורונה) או בעלי יכולת מניעת הדבקות בהם, מבלי שקיבלו אישור מתאים על כך ממשרד הבריאות.
לטענתם, כמה מיצרני המוצרים להיגיינה "מתדלקים" את הביקוש שנוצר בעקבות מגפת הקורונה ומעצימים אותו (או מנתבים את הביקוש להיצע המוצרים שלהם) באופן מלאכותי ומחושב הכולל דרכים פסולות של הפרת חובת הגילוי ושל הטעיה צרכנית. זאת בין היתר, באמצעות יצירת מצג שווא המרמז, במישרין או בעקיפין, על יכולתם של המוצרים להילחם בנגיף הקורונה, ונגיפים וחיידקים אחרים ו/או לחטא אותם ו/או להשמידם, הכל תוך הפרת רישיון משרד הבריאות, ככל שישנו בידיהם.
נטען כי לא אותר כלל רישיון לחלק מהמוצרים ועבור אחרים: אין רישיון תכשיר אלא רישיון תמרוק, מדובר במצג מטעה הנועד לנטוע אשליית ביטחון כי מוצר ספציפי זה יש בו להועיל כנגד חיידקים ונגיפים, לרבות נגיף הקורונה. בפועל ייעודו של המוצר הוא ניקיון הידיים ולא חיטוי שלהם. נטען כי ד"ר פישר משתמשת במצגים הללו גם במגבונים.
4 צפייה בגלריה
מגבונים של ד"ר פישר
מגבונים של ד"ר פישר
מגבונים אנטי-בקטיריאליים של ד"ר פישר
כמו כן נטען כי המוצרים מכילים שלל איורים של נגיפים או חיידקים כשחלקם דומים לנגיף הקורונה. למרות שנגיף הקורונה הוא בגודל מיקרוסקופי, ועין אדם בלתי מזוינת (במיקרוסקופ אלקטרונים רב עצמה) לא תבחין בו כלל, הרי שבימינו המילה קורונה מייצרת מוסכמה ויזואלית למראהו המופשט של הנגיף - מסה מרכזית עגלגלה וממנה יוצאות בליטות או מזדקרים זיזים. קישור אסוציאטיבי זה שבין המוסכמה הוויזואלית למראה הנגיף לבין המילה קורונה, בנוסף למורכבות התקופה שעשויה לגרום לתחושות בהלה, חרדה וחוסר אונים בקרב הציבור, הביאו את משרד הבריאות, הרשות להגנת הצרכן והמועצה לצרכנות לעורר מודעות לכך שעלולות להיווצר הטעיות בריאותיות, רפואיות וצרכניות.
כך למשל, עם פרוץ משבר הקורונה במרץ 2020 פרסמה המועצה הישראלית לצרכנות מאמר שכותרתו 'אזהרות לציבור והמלצות להגברת ערנות בימי קורונה'. שם נכתב כי "המועצה הישראלית לצרכנות מבקשת להתריע ולהזהיר את הציבור מפני עוסקים שעלולים לנצל את תקופת המשבר לניצול צרכנים. חיפוש ברשת האינטרנט מעלה חשש כי גורמים רבים מנצלים את הבהלה מפני נגיף הקורונה כדי פרסום מוצרים או שירותים שכלל אינם מועילים...ישנם מוצרים המשווקים בפארמים שיש בהם הבטחות שווא או כאלו עם כיתוב 'באישור משרד הבריאות' - מה שאומר שהמוצר לא יזיק לך, אבל גם לא יעיל. אין כל ספק שכל אשליית הבטחון היא זו שמזיקה באמת".
4 צפייה בגלריה
עו"ד חגי פלטין
עו"ד חגי פלטין
עו"ד חגי פלטין
(צילום: ענת ברקאי)
באוגוסט 2020 אף פרסם משרד הבריאות 'אזהרה משימוש במוצרי אלכוהול-ג'ל שלא קיבלו רישיון משרד הבריאות". באזהרה זו נכתב, בין היתר: "משרד הבריאות מזהיר את הציבור כי שימוש במוצרים שלא קיבלו רישיון משרד הבריאות או שימוש במוצרים שלא על פי תנאי רישיונם עשוי להזיק לציבור".
מד"ר פישר נמסר: "רשויות בריאות מובילות בעולם ובראשם אירגון הבריאות העולמי (WHO) ומרכז בקרת המחלות (CDC) המליצו על רחיצת ידיים יסודית במים וסבון או שימוש בג'ל אלכוהולי המכיל לפחות 60% אלכוהול לסיוע במניעת הדבקה בקורונה".
מסנו ומקוסמופארם ביקשו שלא להגיב.
מסאסאטק נמסר: "התוויות של המוצרים נשואי התביעה יוצרו בהתאם לרישיון משרד הבריאות ואישורו. לכששונו ההנחיות, שונו גם התוויות של המוצרים החדשים".
משאר החברות לא נמסרה תגובה עד מועד פרסום הכתבה.