רישיונו של הזמר ששון שאולוב ("השם יתברך תמיד אוהב אותי") נפסל לחודשיים עקב מעורבותו בתאונה בתל אביב בסוף השבוע שעבר, שבה נפצעו שלושה נערים שפונו לטיפול רפואי בבית החולים איכילוב. החשד הוא כי הזמר חצה עם הג'יפ שלו צומת ברמזור אדום, ויש צפי להגשת כתב אישום נגדו.
האירוע מציף סוגיה שלא תמיד מוכרת לציבור הנהגים: פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה. בניגוד למה שרבים סבורים, לא מדובר בעונש שמוטל לאחר הרשעה בבית המשפט, אלא בסמכות מיידית הנתונה למשטרה במקרים מסוימים, עוד בטרם הוכרע אם הנהג אכן ביצע עבירת תעבורה.
מטרת הפסילה המנהלית אינה להעניש את הנהג, אלא להגן על שלום הציבור כשקיים חשש שהמשך נהיגתו עלול לסכן משתמשי דרך אחרים. לכן חשוב להבין באילו נסיבות הפסילה מופעלת, מהן זכויותיו של הנהג וכיצד נכון לפעול כשמתקבלת החלטה שכזו.
מה קובע החוק?
פקודת התעבורה מעניקה לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה סמכות לפסול רישיון נהיגה לתקופה קצובה כאשר קיים חשד לביצוע עבירות מסוימות, או לאחר מעורבות בתאונת דרכים שהובילה למות אדם, פציעתו או גרימת נזק לרכוש. משך הפסילה משתנה בהתאם לחומרת המקרה ונע בין 30 ל-90 ימים, ובהינתן חבלה פיזית לאדם, כמו במקרה של שאולוב, מדובר ב-60 ימים.
עו"ד ניצה כהןבין יתר העבירות שבעקבותיהן ניתן להטיל פסילה מנהלית נמנות נהיגה בשכרות, עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף, אי-ציות לרמזור אדום, מהירות מופרזת מעל הרף הקבוע בחוק, נהיגה ברכב שמצבו עלול לסכן עוברי דרך, וכאמור תאונות דרכים שהביאו לקיפוח חיים או חבלה גופנית. ההחלטה מתקבלת לאחר שימוע בפני קצין משטרה, שבו ניתנת לנהג הזדמנות להציג את גרסתו.
חשוב להדגיש כי הפסילה כשלעצמה לא מהווה קביעה שהנהג אשם. ההליך הפלילי או התעבורתי ימשיך להתברר בבית המשפט, ורק בסיומו תוכרע שאלת האחריות.
אפשר לבטל?
בהחלט. נהג שרישיונו נפסל מנהלית רשאי לפנות לבית המשפט לתעבורה בבקשה לביטול פסילה מנהלית, במסגרתה רשאי השופט לבטל את הפסילה או לקצר את תקופתה.
בית המשפט יבחן בין היתר אם היו בידי המשטרה ראיות לכאורה המצדיקות את ההחלטה, האם נפל פגם בהליך השימוע, וכן האם הנהג אכן מסוכן לציבור במידה המצדיקה את המשך הפסילה. במקרים המתאימים בתי המשפט אינם מהססים להתערב בהחלטת המשטרה, אולם כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
תאונה = שלילה אוטומטית?
נהגים רבים סבורים כי כל תאונת דרכים מובילה בהכרח לפסילת רישיון, אך זו טעות. עצם המעורבות בתאונה אינה מספיקה כשלעצמה. המשטרה בוחנת את נסיבות האירוע, את חומרת הפגיעה, את החשד לעבירות שבוצעו ואת מכלול הראיות שנאספו בשטח.
במקביל, גם התנהלות הנהג לאחר התאונה עשויה להיות בעלת משמעות. שיתוף פעולה עם החוקרים, שמירה על קור רוח והימנעות ממסירת גרסאות סותרות עשויים להשפיע על המשך ההליך. מנגד, ניסיון להתחמק מאחריות או להפר את תנאי הפסילה עלול להוביל להסתבכות חמורה הרבה יותר.
פסילה מנהלית אינה סוף הדרך, אך גם אין להקל בה ראש. מדובר בכלי הנתון אמנם למשטרה לצורך הגנה על הציבור, אך מנגד הוא כפוף לביקורת שיפוטית שנועדה למנוע פגיעה בלתי מוצדקת בנהג ובזכויותיו.
לכן, מי שמקבל זימון לשימוע או הודעה על פסילה מנהלית צריך להתייחס לכך ברצינות: להיערך נכון עוד לפני השימוע, להבין את משמעות ההליך, ובשום אופן לא לנהוג בתקופת הפסילה. מאחר שהגרסה שמוסר הנהג בשימוע ואופן הצגת הדברים עשויים להיות רלוונטיים גם בהמשך הטיפול בתיק, פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי יכולה לסייע בבדיקת חומר הראיות ובהערכת האפשרות למנוע את הפסילה או לקצר אותה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד ניצה כהן עוסקת בתעבורה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין




