בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אלמנה על החלטה לקיים צוואה מאוחרת שהשאיר בעלה, ושבגינה היא הייתה אמורה להתחלק בבעלות על דירתה עם 20 אחיינים שלו. השופטים חננאל שרעבי, אספרנצה אלון ואריה נאמן קבעו שהצוואה משתלבת עם צוואה מוקדמת שהשאיר המנוח, ועל כן הנכס יישאר בידי אשתו.
במאי 1993 ערך המנוח את צוואתו הראשונה בפני נוטריון, ובה נקבע כי היורשת הבלעדית של כלל נכסיו היא אשתו, כשאחד מאחייניו נקבע כ"יורש אחר יורש". שלוש שנים לאחר מכן הוא ערך בפני אותו נוטריון צוואה נוספת שהתייחסה רק לחלק מנכסי העיזבון – כספים בבנק ותכולת הדירה – ובה לא הוזכרה הדירה עצמה. כמו כן הושמט סעיף ה"יורש אחר יורש" לטובת האחיין.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לפני כעשור, אחרי 60 שנה של מגורים משותפים, הלך הבעל לעולמו. במסגרת ההליך למימוש עיזבונו עתרו אלמנתו ואחיינו לקיים את שתי צוואותיו כמשלימות זו את זו, אלא שבאוגוסט האחרון דחה בית המשפט למשפחה את הבקשה וקבע שסעיף ההורשה המלא בצוואה הראשונה סותר את סעיף ההורשה החלקי בצוואה השנייה, ומשכך מדובר בצוואות שאין אפשרות לקיים את שתיהן בכפיפה אחת, אלא רק את האחרונה. המשמעות הייתה שדירת המגורים תחולק בין האלמנה ו-20 אחייניו של הבעל כיורשיו על פי דין (בהיעדר צוואה תקפה ביחס לדירה).
בדצמבר אשתקד הגישו האלמנה והאחיין ערעור למחוזי, והשופט נאמן, שכתב את פסק הדין, קבע שהנחת היסוד הגלומה בהחלטה של בית המשפט למשפחה – שלפיה צוואה המורישה רק חלק מהעיזבון סותרת בהכרח צוואה אחרת המעניקה את כלל העיזבון – מוטעית.
עו"ד אתי סדיסעו"ד אתי סדיסקובי גוב רז
נקבע כי כשהוראת ההורשה של חלק מהעיזבון שותקת לגבי יתר העיזבון, ניתן בהחלט לומר שהיא משלימה את אותו חלק ואינה מנוגדת לו: "במילים אחרות, הואיל והוראת ההורשה של הצוואה המאוחרת איננה קובעת שהאלמנה יורשת רק חלק מהעיזבון אלא הינה קובעת שהאלמנה יורשת חלק מהעיזבון ולגבי יתרת העיזבון הצוואה שותקת, אין כל הכרח לראות בצוואות כסותרות זו את זו ובהחלט ניתן לראותן כמשלימות זו את זו".
השופט הוסיף כי אין היגיון בכך שהמנוח יבחר לנשל את אשתו מדירת המגורים שלהם, שאותה כינה "היהלום שבכתר של התא המשפחתי", ואף מטעם זה יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את שתי הצוואות כמשלימות.
בפסק הדין צוין שמדובר בבני זוג אשר לפי העדויות שנשמעו חיו באהבה משך עשרות שנים, ומשכך אין סיבה נראית לעין שלפיה בחלוף שלוש שנים בלבד מצוואתו הראשונה יעשה המנוח סיבוב פרסה וידיר את רעייתו מהדירה תוך חלוקתה בין אחייניו הרבים.
לפיכך קבעו השופטים ששתי הצוואות יקוימו יחד כמשלימות, כאשר המשמעות היא שהאלמנה תירש את מלוא העיזבון לרבות הדירה, ואילו האחיין יירש את הדירה לאחר מות האלמנה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ האחיין: עו"ד אמין עודה • ב"כ האלמנה: עו"ד ויסאם חטיב • ב"כ האפוטרופוס הכללי: עו"ד מהא מראענה • עו"ד אתי סדיס עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין