1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה כמעט לחלוטין תביעת פיצויים על סך 580 אלף שקל שהגיש מאבטח לשעבר נגד חברת השמירה שבה הועסק: השופטת אריאלה גילצר-כץ לא קיבלה את טענתו שלפיה הודעת ההתפטרות ששלח הייתה רק תגובה לזימון שלו לשימוע, כך שיש לראותו כמפוטר הזכאי לשלל זכויות סוציאליות.
המאבטח החל לעבוד בחברה באוקטובר 2010. לאחר כתשע שנים הוא זומן לשימוע, בין היתר על רקע חשד לדיווחי שעות כוזבים. עוד באותו היום, ועוד לפני ישיבת השימוע, הגיש העובד את התפטרותו. בהמשך הוא חזר בו, אך החברה סירבה להשיבו לשורותיה.
בתביעה שהגיש נגדה טען כי מכתב ההתפטרות נשלח בשעת כעס, על רקע היחס המשפיל שקיבל מהחברה לאורך שנות עבודתו. הוא סיפר שהחברה הציבה אותו לשמירה ביום כיפור באתר אשפה מצחין, וכי בשמירה אחרת חולדה נשכה אותו והוא נזקק לחיסון. לשיטתו הוא פוטר ולא התפטר, ולכן זכאי לתשלומים שונים מהחברה כגון פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ודמי הבראה בשווי מאות אלפי שקלים.
מנגד התעקשה החברה שהעובד התפטר. לדבריה, יומיים אחרי ההתפטרות הוא הגיע למשרדים, יצר שם מהומה וקילל את המנהלים, עד שאלה נאלצו להזעיק את המשטרה כדי לפנותו משם. בנסיבות אלה, נטען, ברור שאין לראותו כמי שביקש לחזור בו מההתפטרות, ויש לדחות את התביעה.
השופטת גילצר-כץ קבעה שנוסח מכתב ההתפטרות ("מגיש בזאת את התפטרותי", "חסכתי מכם את השימוע") לא מותיר מקום לספק שהעובד התפטר ולא פוטר. צוין שהוא סבל בעבר מהתפרצויות זעם רבות, וזו לא הפעם הראשונה שהתפטר ואז ביקש לחזור בו.
בעבר הוא שלח למעסיקה מכתב עם הכותרת "לכפויי הטובה שלום רב" תוך שקילל והאשים את החברה בגניבה. בעלי החברה סיפר כי התובע גידף אותו ואת בנותיו, ואיחל לו לחלות בסרטן. השופטת קבעה כי העובדה שהחברה הסכימה לקבל את העובד חזרה לשורותיה אחרי התקריות הללו, מעידה על התנהלות תקינה מצדה.
עוד צוין בפסק הדין כי הוא אפילו זומן כבר בעבר לשימוע בגלל דיווח שעות כוזב, והחברה נתנה לו הזדמנות נוספת והמשיכה להעסיק אותו. בנסיבות אלה, חזרתו מהתפטרותו האחרונה אינה כנה. יתרה מכך, השתוללותו במשרדי החברה סמוך לאחר מכן מלמדת שמכתב ההתפטרות לא נשלח ב"עדנא דרתחא" (מצב שמאפשר מבחינה משפטית לעובד לחזור בו מהתפטרות הנעשית בשעת כעס).
השופטת הוסיפה כי מעדות העובד עצמו עולה שהוא הגיע באותו יום למשרדים בשביל לקחת תלוש משכורת ולא כדי לבקש לחזור לעבודה. לפיכך נקבע כי מלבד 9,724 שקל המגיעים לו עבור פדיון חופשה והחזרי שכר בהפסקות – יש לדחות את יתר רכיבי התביעה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ העובד: עו"ד אליאור בורפקר • ב"כ החברה: עו"ד מיטל דקל • עו"ד אדיר שמואל עוסק בדיני עבודה • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין