מסמך שפורסם באתר חברת נגה, האמונה על ניהול מערכת החשמל הישראלית, חושף 100 בקשות להקמת מרכזי נתונים (דאטה סנטרס) ברחבי הארץ. בין היתר הוגשו בקשות להקים דאטה סנטרס במתחמי תעשייה כמו ביג, איקאה ורמי לוי. מרכזי נתונים הם חוות שרתים החיוניות לבינה מלאכותית.
מדובר במבנים מסיביים המאכלסים אלפי שרתים הפועלים ללא הפסקה, ודורשים אספקת חשמל רציפה בהיקפים חסרי תקדים. כך, שהיכולת לחברם לרשת הארצית הפכה לחסם המרכזי והדרמטי ביותר העומד כיום בפני היזמים בתחום.
חוות שרתים לפיתוח הבינה המלאכותית המתוכננת ליד שוהם
(אילוסטרציה: ChatGPT)
הדרישה מצטברת להספק עצום, והיא מהווה אתגר משמעותי בפני תשתיות האנרגיה הלאומיות. ניתוח הנתונים אף מראה כי המערכת החלה לעבד חלק ניכר מהדרישות. כרבע מהפרויקטים ברשימה, 22 חוות שרתים מתוכננות, נבדקו על ידי חברת נגה והממצאים הועברו ליזמים. יתר 78 הבקשות שנכללות במסמך נמצאות כעת בשלבי בדיקה ותכנון מוקדמים המסומנים בסטטוס "בהכנה".
המסמך של חברת נגה, משרטט את המפה המלאה של הדרישה הגואה. הוגשו בקשות להקים מרכזים כאלה במגוון רחב של מיקומים, תוך ניצול שטחי מסחר, לוגיסטיקה ותעשייה קיימים לטובת הסבתם למרכזי מחשוב כבדים.
בצפון הארץ בולטות בקשות ענק כמו "קדמת גליל FACTORY" (875 מגה-וואט), ביג קריית שמונה (500 מגה-וואט), ביג טבריה (500 מגה-וואט), פארק תעשייה בר לב (66.67 מגה-וואט), קיבוץ שמיר (50 מגה-וואט) ומתחמים בציפורית ובנשר.
באזור המרכז והשרון הוגשו בקשות להקים מרכזי נתונים במתחמי מפתח, ובהם מגה אור על שטחי מפעל אליאנס בחדרה בהספק יוצא דופן של 1,111 מגה-וואט, נווה ימין (720 מגה-וואט), סנו עמק חפר (120 מגה-וואט), נתניה, כפר סבא (222 מגה-וואט), שוהם, אור יהודה ומודיעין. בדרום ובנגב מציג המסמך פריסה נרחבת הכוללת את איקאה באר שבע (500 מגה-וואט), ביג קריית גת (500 מגה-וואט), איסכור קריית גת (500 מגה-וואט), קרגל להבים (500 מגה-וואט), שגב שלום (445 מגה-וואט), אשלים (250 מגה-וואט) ורמת נגב (223 מגה-וואט).
בארצות הברית הקמת מרכזי נתונים נהפכה לסוגייה פוליטית משמעותית, והיא מעוררת התנגדויות משמעותיות לנושא. סקר של מכון המחקר גאלופ מצא כי 71% מהאמריקנים מתנגדים להקמת דאטה סנטרס בקרבת מגוריהם. החששות המרכזיים נוגעים להשלכות כלכליות, כולל עלייה חדה במחירי החשמל והמים, וכן דאגה מהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה ותחושה כי רווחי התאגידים באים על חשבון הקהילות המקומיות.
