7.5 שנים אחרי לידת תינוקת עם תסמונת דאון: המדינה חתמה לאחרונה על הסכם פשרה שבמסגרתו תפצה את ההורים ואת הילדה ב-1.75 מיליון שקל, שיתווספו לתגמולי ביטוח לאומי שהיא מקבלת.
תחילת הפרשה בדצמבר 2016, אז פנו בני הזוג ליחידה להפריה חוץ-גופית בבית חולים ממשלתי במרכז הארץ, עקב קושי מתמשך בכניסה להיריון.
בתביעה שהגישו באמצעות משרד עורכי הדין גוטמן-אמיר הם טענו שבשום שלב של תהליך ה-IVF הם לא יודעו ולא קיבלו הסבר על קיומה של בדיקה בשם "PGT-A", שלטענתם מסוגלת לאבחן תסמונת דאון אצל העובר עוד במעבדה, טרם החזרתו לרחם אימו.
ואכן, בדצמבר 2017 - תוך כדי ההיריון – אובחן בבדיקת מי שפיר שהעוברית שהוחזרה לרחם בהפריה החוץ-גופית היא עם תסמונת דאון. כבני זוג חרדים, ובשל אמונתם הדתית, הם היו מחויבים להמשיך עם ההיריון. במרץ 2018 נולדה התינוקת, הסובלת עד היום מעיכוב התפתחותי משמעותי.
ההורים טענו שבאמצעות בדיקת ה"PGT-A", המבוצעת במעבדה במהלך ההפריה החוץ-גופית, ניתן היה לבחור להחזיר לרחם עובר שאינו סובל מתסמונת דאון, ובכך למנוע את לידתה וחייה של בתם.
בתביעה צוין שהחובה ליידע אותם על קיומה של הבדיקה מקבלת משנה תוקף שעה שהאם - נוכח היותה בת 38 - הייתה בעלת סיכון מוגבר ללידת תינוק עם תסמונת דאון, ובוודאי כשהיה ידוע לצוות המטפל כי מדובר בזוג חרדי אשר יהיה מנוע מטעמי דת לבצע הפסקת היריון.
אלא שהמדינה, כבעלת בית החולים, לא הודתה תחילה באחריות. בכתב ההגנה שהגישה, באמצעות עו"ד לירון ליברמן ממשרד ויסגלס-אלמגור, נטען שהליך ההפריה החוץ-גופית התנהל באופן תקין ומקצועי, ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת דאז.
בהקשר לכך צוין שבשנת פניית התובעים לבית החולים (2016), ולמעשה אף היום, לא קיים סטנדרט רפואי שבמסגרתו נדרש גילוי על אודות בדיקת ה"PGT-A", מה גם שלעמדת המדינה לא מדובר בבדיקה שמטרתה לשלול תסמונת דאון. "אין היום, ולא היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, כל מקום להציע בדיקה כזו לפני התחלת טיפולי פוריות", נטען בכתב ההגנה.
ואולם, במסגרת הליך גישור שניהלו הצדדים, חמתו הצדדים על הסכם פשרה שלפיו "מבלי להודות בחבות ו/או אחריות כלשהי בגין האירועים" ו"לצורך סילוק סופי ומוחלט של התביעה" - תשלם המדינה לבני הזוג פיצוי כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1.75 מיליון שקל, וזאת בנוסף על גמלאות הנכות שאותן מקבלת הילדה במסגרת הביטוח הלאומי.
במסגרת הפשרה הוסכם שחלק הארי של הפיצוי (85%) יישמר לילדה בתוכנית חיסכון עד שתגיע לגיל 18, ואת היתרה יקבלו הוריה לידיהם כבר עכשיו.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד סיון לאונר ממשרד גוטמן-אמיר
• ב"כ הנתבעת: עו”ד לירון ליברמן ממשרד ויסגלס-אלמגור
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
