באמצע החודש שעבר נשמעו צהלות שמחה במשרדי ראש הממשלה והאוצר. בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ פרסמו הודעות ניצחון: האינפלציה יורדת - עוד הישג כלכלי של הממשלה שפועלת בנחישות להורדת יוקר המחייה.
נכון, המדד השנתי צנח במדד חודש יולי עד לשיעור של 3.3%, אחרי מדד חודשי לא נמוך בכלל שעלה ב-0.3%. הצניחה הייתה רק תוצאה של מדד גבוה במיוחד ביולי 2022, שיצא מהחישוב וכך גרם לצניחת האינפלציה.
המומחים והכתבים הכלכליים, ששר האוצר האשים לא מכבר בחוסר הבנה, התריעו כבר אז: הירידה באינפלציה השנתית היא זמנית. אולם, נתניהו וסמוטריץ' ייחסו אותה למהלכי הממשלה לבלימת האינפלציה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
1 צפייה בגלריה
טקס פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה
טקס פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה
נתניהו וסמוטריץ'
(צילום: רויטרס/Amir Cohen)

נאמר כאן מייד: הממשלה לא ביצעה בחודשים האחרונים דבר למען המלחמה באינפלציה, שכביכול היא שגרמה לירידתה בשיעור שנתי. שום תוכנית כלכלית למאבק ביוקר המחייה לא גובשה. חברי ועדת יוקר המחייה שהקים נתניהו בתרועה רמה רק פטפטו ולא ביצעו שום מהלכים משמעותיים למאבק במה שמכונה המחלה הקשה ביותר של הכלכלה בכל מדינה - האינפלציה.
רק צעד בודד מאוד של הממשלה מנע אינפלציה גבוהה עוד יותר: המשך סבסוד חלק מהמס על הדלק, שאפילו אותו נאלצה בחודש האחרון הממשלה לייקר עוד.
גם הבטחות ראש הממשלה לביטול ההתייקרות של מיסי הארנונה לא קויימו וכך גם לא בוטלו (אלא רק מותנו) ההתייקרויות של מחירי החשמל והמים.
היום חיפשנו ולא מצאנו שום הודעה ממשלתית בדבר הדברת האינפלציה. הסיבה ברורה ועצובה: האינפלציה בישראל לא ירדה, אלא דווקא עלתה באוגוסט ואף בשיעור גבוה מהמצופה - חצי אחוז בחישוב חודשי.

גוברות ההערכות: הריבית תעלה עוד

מדד המחירים לצרכן שעלה באוגוסט בשיעור גבוה מהתחזיות הקודמות לא רק שהחזיר את רמת האינפלציה השנתית לשיעור גבוה מארבעה אחוזים - 4.1% - אלא אף קירב אלינו בשורה קשה אחרת:
בעקבות המדד הגבוה בישראל והעלאות הריבית האחרונות בארה"ב ובאיחוד האירופי, גוברות כעת ההערכות שבחודש הקרוב לא תהיה ברירה לוועדה המוניטארית של בנק ישראל, שבראשה עומד הנגיד פרופ' אמיר ירון, אלא להעלות את הריבית גם בישראל בעוד רבע אחוז, לשיעור של 5.0%. ויותר מכך: כלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות לא מוציאים מכלל אפשרות שכמו שבוצעו כבר בארה"ב יהיו בישראל אפילו שתי העלאות ריבית עד סוף שנת 2023.
הסיבה: מאחר שמדד ספטמבר אשתקד עלה רק ב-0.2% וההתייקרויות בחודש הנוכחי גבוהות בהרבה על פי ההערכות, ומאחר שמחיר הנפט בעולם מזנק כעת וחומרי גלם שוב מתייקרים - האינפלציה עלולה לעלות עוד.
אם נוסיף לזה את מצב הרוח הרע במשק, נוכח כוונות הממשלה להתקדם עוד בחקיקת הרפורמה המשפטית, וצפי להתגברות הקרע בעם חלילה על רקע פסיקת בג"ץ בנושא ביטול עילת הסבירות - סביר מאוד שאת שנת 2023 נסיים עם ריבית פריים של 6.5% עד 6.75%, מצב שיקשה על עשרות אלפי נוטלי משכנתאות לעמוד בהחזרים החודשיים של הלוואותיהם.
ארבעה מועדים חשובים צפויים לנו במשק מיד אחרי החגים:
  • ב-8 באוקטובר צפוי החשב הכללי במשרד האוצר לבשר שמדינת ישראל עברה לראשונה מתחילת השנה מעודף לגירעון בתקציב.
  • ב-13 באוקטובר תפרסם חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס את הדוח המיוחד שלה על כלכלת ישראל, שצפוי לכלול ביקורת ודאגה מההרעה בנתוני המשק.
  • יומיים לאחר מכן יפורסם מדד חודש ספטמבר שיוביל ככל הנראה לעוד עלייה של המדד השנתי, זאת ככל שיהיה כצפוי גבוה מ-0.2%.
  • ואז יגיע "יום הדין" של החלטת הריבית, שתעלה על פי רוב התחזיות ב-23 באוקטובר ל-5.0%.
בערב ראש השנה רצינו לדווח קצת יותר באופטימיות, אבל גם שר האוצר כבר הבין לא מזמן שהמצב לא משתפר בינתיים והצהיר לכן בצער, לראשונה, כי "המצב הכלכלי הוא פחות טוב ממה שחזינו". שתהיה, בעזרת השם, שנה טובה לכלכלת ישראל.