בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה את חלקה הארי של תביעה שהגיש מפקח בנייה שהועסק בחברת "בונה טל מהנדסים בע"מ" וטען שהיא חייבת לו 260 אלף שקל בגין הפרשי שכר, זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים. השופט דורי ספיבק קבע שהוא התפטר ואינו זכאי לרוב הזכויות, ולבסוף נקבע שהוא יסתפק ב-5,500 שקל בלבד.
התובע החל לעבוד החברה בתפקיד מפקח ומנהל פרויקט באתר בנייה בשכונת יד אליהו בתל אביב. עבודתו החלה ביוני 2017 והסתיימה בדצמבר 2018. קודם לכן ניתנה לו האפשרות לבחור בין מתכונת העסקה של פרילנסר שבצידה תמורה של 25 אלף שקל פלוס מע"מ, לבין מתכונת העסקה של שכיר תמורת 14,500 שקל, כשהוצג לו תחשיב בנוגע לאופן חישוב התמורה.
בסופו של דבר התובע בחר במתכונת של שכיר. בהסכם ההעסקה פורט כי הוא נדרש לעבוד במשרה מלאה, עם שכר גלובלי, וכי ייתכנו שעות נוספות בהיקף של 40 שעות חודשיות.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד הוא טען שבמסגרת התחשיב שהוצג לו, עלות רכב הליסינג שקיבל עמדה על כ-6,800 שקל. ואולם, במהלך אוגוסט 2018 התברר לו שהעלות האמיתית עומדת על כ-2,700 שקל בלבד. מכאן שלשיטתו מדובר בפער של כ-4,000 שקל שהיה צריך להיות חלק משכרו. כשפנה לחברה בנושא היא הסכימה להוסיף לשכרו סך של 1,000 שקל בלבד, ולכסות הפרש רטרואקטיבי.
הוא הוסיף שהחברה הפרה את חובת הגילוי כלפיו והוא זכאי להפרשי שכר. הוא דרש גם פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי תשלום גמול שעות נוספות, העברת ניכויים לקרן פנסיה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ובגין הנפקדת תלושי שכר כוזבים וכן פיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת העבודה.
החברה טענה מנגד באמצעות עו"ד אסף רון כי הנתונים שהוצגו לתובע באשר לאופן חישוב השכר היו הערכה בלבד ואינם מחייבים. מעבר לכך, היא באה לקראת המפקח והסכימה להעלות את שכרו ב-1,000 שקל לחודש מבלי שהייתה מחויבת לכך, אולם הוא סירב ובסופו של דבר החליט להתפטר.
השופט דורי ספיבק כתב כי התחשיב שהוצג לתובע שיקף עלות משוערת, כאשר יש לקחת בחשבון כי עלות הזכויות הסוציאליות עולה ככל שזמן ההעסקה ארוך יותר, ולא מדובר בהטעיה מצד החברה.
בפסק הדין צוין כי אכן חלה חובת גילוי על הצדדים למשא ומתן לכריתת הסכם עבודה, אולם זו אינה מוחלטת אלא דורשת איזון בין הגילוי לבין הפגיעה בפרטיות של שני הצדדים. השופט קיבל את עמדת הנתבעת לפיה היא לא הייתה מחויבת לחשוף בפני התובע את אופן קביעת שכרו. "הנתבעת נהגה עם התובע בגילוי מלא", כתב.
עוד נקבע כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים או לגמול שעות נוספות. בסופו של דבר נדחתה התביעה ברובה והשופט פסק לטובתו פיצוי בסך 5,263 שקל בגין הפרשות לפנסיה, 290 שקל עבור קרן השתלמות וכן פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 5,000 שקל. מנגד, התובע חויב בהוצאות של 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אלכסנדר ספינרד
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אסף רון
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
