1 צפייה בגלריה
מורגן סטנלי
מורגן סטנלי
שרת הפנים איילת שקד בכנס התאחדות הקבלנים
(צילום: ערן דולב)
נכנסת לתפקיד: בראש ובראשונה להאריך את חוק הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור); לוודא שאין ואקום בין מועד ביטול תמ"א 38 לבין כניסתה לתוקף של התוכנית החלופית להתחדשות עירונית; ולבצע רפורמה במינהל התכנון, שתכלול בין היתר מינוי ראש אגף תכנון שיעמוד בראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הות"ל (הוועדה לתשתיות הלאומיות), הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), וכן ועדות הערר המחוזיות לתכנון ולבנייה. אלה היעדים שמציבה לעצמה שרת הפנים הנכנסת, איילת שקד, בסוגיית התכנון שלושה ימים לאחר כניסתה לתפקיד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"משבר הדיור זה המשבר הקשה ביותר שמדינת ישראל תצטרך להתמודד איתו. השנה האחרונה הייתה קטסטרופלית בצורה קיצונית, ולמעשה אנחנו לפני קטסטרופה גדולה יותר, שכן מדד מחירי הדיור שפורסם שלשום היה אופטימי", אמרה שקד בהתבטאות ראשונה בנושא מאז טקס חילופי השרים בכנס השנתי של התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד תשתיות ובנייה שנערך באילת. היא הבהירה כי בכוונתה לעבוד יחד עם שר הבינוי והשיכון החדש, זאב אלקין, כדי לטפל בסוגיית ההיצע. נזכיר כי אתמול גם אלקין הזהיר מפני עלייה נוספת במחירי הדירות.
"יש לי תוכניות להאיץ הליכים ולבטל רגולציה", הוסיפה שקד, "אני רק שלושה ימים בתפקיד אבל את רוב זמני השקעתי בעולמות התכנון. לא בהכרח צריך חקיקה אלא ניהול נכון, משום שבמשך שנתיים המערכת הייתה קפואה וצריך להתניע אותה מחדש – יש הרבה מינויים שצריך למנות", רמזה. אשר להתנגדות הקבלנים לביטול תמ"א 38 הדגישה שקד: "תוך שנה נעביר בכנסת את תיקון 128 לחוק התכנון והבנייה (הכוונה לתוכנית החלופית לתמ"א 38 – ה.צ). אנחנו מכירים את הבעיות של תמ"א 38 אבל ערים שירצו להמשיך לקדם את התוכנית יוכלו להמשיך לעשות זאת. ואקום בין התוכניות לא יהיה".
על הארכת תוקפו של חוק הותמ"ל שפג בשנה שעברה – ועדת העל מעל ועדות התכנון המחוזיות שתפקידה לאשר תוכניות בניייה רחבות היקף בהליך מזורז – הבהירה שקד: "יש את החוק שהוכן בממשלה הקודמת שמדבר על ארבעה מוקדים: קידום בנייה למגזר החרדי, למגזר הערבי, התמקדות בהתחדשות עירונית ובנייה בריכוזים של תחבורה ציבורית. אנחנו מתכוונים לעשות את כל זה, תוך שמירה על המרחב הכפרי. זה החוק הראשון שאני מתכוונת להעביר כבר עוד שבוע-שבועיים ומקווה שנצליח בכך. בניגוד ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת לשעבר שהתנגד, היו"ר הנוכחי תומך ואני מקווה שנוכל להתקדם עם החוק".

"המדינה יכולה לטפל בהיצע בצורה מוגבלת"

מוקדם יותר נערך פאנל שעסק בשאלה האם האסטרטגיה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תביא לירידה אמיתית במחירי הדיור. ינקי קוינט, מנהל רמ"י, המשיך לטעון, כפי שעשה בכנס נדל"ן בשבוע שעבר, כי הבעיה האמיתית אינה נעוצה בשיווק קרקעות (תפקידה של רמ"י) אלא דווקא עם התכנון. "המדינה יכולה לטפל רק בצורה מוגבלת בהיצע שכמובן חייב לגדול", אמר. "כשהגעתי לרמ"י שמתי למטרה להגדיל את ההיצע וכבר סיימנו את הפער של השנה שעברה. צריך גם להשתמש בותמ"ל, שסיפק למשל 200 אלף יחידות דיור בשליש מהזמן של הוועדות המחוזיות, התחרות בין הוועדות לותמ"ל בריאה לאזרחים".
מורגן סטנליינקי קווינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, בכנס התאחדות הקבלניםצילום: ערן דולב
קווינט התייחס לסוגיית ההתחדשות העירונית: "זה תחום מאוד חשוב והממשלה יכולה לזרז את זה, זאת היכולת שלה כשהיא מתפקדת. מצד שני, יש עיריות שלא משתפות פעולה וגם כאשר אנחנו נותנים כסף בהסכמי גג, משתפות פעולה עם העותרים או לא מוכנות להשקיע". בכך רמז למאבק של רמ"י עם עיריית הרצליה.
צחי דוד, מ"מ סגן הממונה על התקציבים בתחום הנדל"ן והשלטון המקומי במשרד האוצר, אמר על הורדת מחירי הדיור כי "במציאות המצב הפוך: כשיש זעזוע חיצוני בביקושים, אנחנו יודעים שנראה בחודשים הקרובים עלייה של מחירים. קווינט (מנהל רמ"י – ה.צ) אמר בצדק שרואים התחלות בנייה בשנים האחרונות אבל רמת הביקושים בפריפריה לא סופגת ומכרזים נכשלים. צריך לזכור שהיו שנתיים ללא תקציבי מדינה, ותוכניות נתקעו".
רן אבידן, מנכ"ל אזורים, הזהיר: "אם הממשלה החדשה לא תגדיר את הבעיה של מחירי הדירות כבעיה לאומית שצריך לטפל בה באופן דחוף – כלום לא ישתנה. הכי קל להפנות יד לרמ"י, אבל זו תמונה חלקית. בשנתיים וחצי האחרונות היה פה ואקום שלטוני, ראשי הערים זיהו אותו וכל ראש עיר החליט להכתיב מדיניות משלו. יושב מולך ראש עיר ולא מנסה להסתיר אלא אומר לך בפנים: אני לא רוצה מגורים, זה לא טוב לי. אני אומר לרמ"י: צריך להקים פורום ולראות איך תוקפים את הנשואים השונים, זה לא פתרון וגמרנו". על היוזמה להעלות שוב את מס הרכישה למשקיעים אמר אבידן: "דחיקת המשקיעים תהיה טעות גדולה שהמדינה עוד תצטער עליה".

420 חברות תשתיות פשטו אשתקד את הרגל

יהודה כתב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר ארגון תל אביב, התייחס לסוגיית העובדים הזרים: "על מנת לסיים פרויקטים בזמן, נדרשים במיידי בשלב הראשון עוד 35 אלף עובדים פלסטינים ועליהם כמובן כפול ישראלים". על ההתחדשות העירונית אמר: "יש לנו ויכוח על כך עם ראשי עיר, אבל הביטחון מעל הכל. אם נשאר בפחד רוגלטורי לא נבנה כלום".
אלעזר במברגר, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התייחס גם הוא לסוגיית ההתחדשות. "התפיסה כי ראשי עיר אינם רוצים התחדשות עירונית היא מוטעית, ראשי עיר כן מעוניינים לקדם תוכנית להתחדשות עירונית, רק תוכנית שמתוכננת נכון, בצורה של התמודדות עם תכנון מודרני, והאפשרות היחידה לקדם זאת היא באמצעות תוכנית עיר גדולה, מרחבית, שמתכננת את כל העיר ולא נקודתית בשכונה. זה המנגנון הנכון, וליזם יישאר רק להוציא היתר בנייה ולרוץ לדרך. לכן הממשלה צריכה להמשיך את חוק הותמ"ל, שבין היתר מאפשר תכנון מהיר של פינוי בינוי".
ענבל דוד, מנכ"לית החברה הממשלתית דירה להשכיר, התייחסה לתחום הדיור להשכרה לטווח ארוך. "30% ממשקי הבית בישראל גרים בשכירות, כך שזה פלח משמעותי, דומה מאוד לפלח במדינות מערביות אחרות, שאי אפשר להתעלם ממנו. ההבדל המשמעותי בינינו לבינן שאצלנו השוק ספורדי. זו הסיבה שצריך שכירות ארוכת טווח מוסדית, משום שהשוכרים ידם לא על העליונה והם נתונים לשיקול דעתו של אדם אחר. הדירה לא מייצרת עבור משק הבית ודאות, כפי שהמוצר שלנו כן מייצר. אותם 30% שלא יכולים או לא רוצים לרכוש דירה, מחפשים פתרון אחר ולזה המוצר שלנו נוצר".
"מי שלא היה במצוקה תזרימית, בה הוא מתקשר לבנק כל שעה לברר אם נכנס כסף כדי לשלם משכורות לעובדים - לא מבין"
בפאנל בנושא תשתיות התייחסו המשתתפים לכך שלא פחות מ-420 חברות תשתיות ובנייה ציבורית פשטו אשתקד את הרגל. שי לינדנר, המועמד לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יועץ שר לשעבר במשרד הכלכלה וכיום סמנכ"ל כספים בחברת שפיר הנדסה, תקף את הפקידות הממשלתית כשאמר: "מי שלא היה במצוקה תזרימית, בה הוא מתקשר לבנק כל שעה לברר אם נכנס הכסף כדי לשלם משכורות לעובדים - לא מבין את הדבר הזה, והמדינה משתמשת בזה כדי ללחוץ על הקבלנים".
צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, טען כי "אופן ההסתכלות של המדינה על הענף כורתת את ענף הבנייה – אחרי שנים של מאות פשיטות רגל השנה צפויה להיות קשה במיוחד". כרמית יוליס, ראש תחום הנדל"ן, יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ציינה: "הצלחת המדינה לעמוד ביעדי הבנייה למגורים נעוצה בהצלחה לפתור את החסמים בתחום התשתיות. זו חובת כל צדדים לפתור אותם. אנחנו עובדים כיום על סטנדרטיזציה של המקצוע. נפעל לכך שיהיו סטנדרטים של חוזים ומכרזים ברורים. שם נמצאת הבעיה המרכזית".