בית משפט השלום בהרצליה חייב לאחרונה מוכרי דירת גג בתל אביב לשלם לרוכש כ-216 אלף שקל פיצויים והוצאות בשל הסתרת חריגות בנייה שכעת עליו להרוס. עם זאת, השופט אמיר ויצנבליט סירב לפסוק לרוכש פיצוי מוסכם על הפרה יסודית בנוסף, ודחה טענות בדבר ליקויי רטיבות ועיכוב במסירת מסמכים.
הרוכש קנה את הדירה תמורת חמישה מיליון שקל לפי הסכם מכר שנחתם ב-2016. כשנה וחצי לאחר מכן הוא תבע מהמוכרים יותר מ-1.5 מיליון שקל עבור פיצוי מוסכם על הפרה יסודית של ההסכם ונזקים שונים. בין היתר הוא טען שגילה בדיעבד שהמוכרים הסתירו חריגות בנייה משמעותיות וליקויי רטיבות. עוד נטען לאי-מסירת מסמכים ואישורים שעיכבו את רישום הערת האזהרה והעברת הזכויות.
המוכרים טענו מנגד כי דווקא הרוכש חייב בפיצוי מוסכם משום שלא שחרר במועד 800 אלף שקל שהוחזקו בנאמנות וביצע בדירה שיפוצים מאסיביים לפני מסירת החזקה.
במענה לטענות כלפיהם, השיבו המוכרים ששיתפו פעולה באופן מלא, וכי הרוכש ידע שביצעו שינויים בדירה וערך בעצמו בדיקות מקיפות. יתרה מכך, בהסכם הרוכש הצהיר על רכישת הדירה כמו שהיא וויתר על כל טענה לגבי אי-התאמה. בנוסף טענו המוכרים כי לא ידעו דבר על בעיות רטיבות ואלה צצו בעקבות השיפוצים שביצע הרוכש.
השופט אמיר ויצנבליט הבהיר כי ההצהרה של הרוכש בדבר תקינות הדירה לא פטרה את הרוכשים מהאחריות לחשוף כל חריגה שהיו מודעים לה. עוד נקבע כי גם אם הרוכש היה מודע לשינויים לא הוכח שידע כי לא היו חוקיים. יתרה מכך, השמאי שמונה מטעם בית המשפט לבדיקת החריגות ציין בעצמו כי קשה היה להבין את המצב התכנוני כיוון שמדובר בבניין מורכב.
מעבר לכך, באי-גילוי החריגות הפרו המוכרים את ההצהרה שלהם שלפיה לא ביצעו תוספות ושינויים בניגוד להיתר. על כן נפסק כי התובע זכאי לפיצוי של 180 אלף שקל בהתאם להערכת השמאי הממונה לגבי עלות הריסת החריגות והכשרת הדירה.

(צילום: shutterstock)

עם זאת, השופט דחה את דרישת הרוכש לפיצוי המוסכם לאחר שקבע כי לפי נוסח ההסכם החריגות לא נחשבות להפרה יסודית. כמו כן, נדחתה הטענה כי המוכרים הפרו התחייבויות לגבי מסירת מסמכים, מה גם שרישום הזכויות התעכב משום שהרוכש לא הסדיר תשלומי מסים.

באשר לרטיבות
, השופט קבע כי הרוכש לא הוכיח שהמוכרים היו מודעים לליקוי כלשהו והסתירו אותו. יתרה מכך, הראיות העלו שככל הנראה כי הבעיה החלה לאחר השיפוצים.
בהמשך נדחתה התביעה הנגדית של המוכרים. נקבע כי הרוכש העביר את הכספים לנאמנות בזמן, ובהסכם נכתב במפורש כי פעולה זו נחשבת למסירת התמורה. באשר לשיפוצים, השופט ציין בין היתר כי בהסכם הותר לרוכש לערוך שיפוצים קלים טרם המסירה ולא הוכח כי חרג מכך.
בסיכומו של עניין, המוכרים חויבו לשלם לרוכש 180 אלף שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מ-2016, והוצאות חלקיות (בהתחשב בפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק) בסך 27,500 שקל עבור שכר טרחת עו"ד והחזר אגרה ו-25% משכר המומחה.
  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ הרוכש: עו"ד ברוך חכים, עו"ד ליזה פנירי ברהום
  • ב"כ המוכרים: עו"ד מיכאל איילון, עו"ד אלכס פלדשר
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין