דרישות העצמאים מהממשלה: צפו בריאיון עם מייסד "אני שולמן"
(צילום: שחר גולדשטיין)
עלות הדרישות הקואליציוניות להעברת תקציב המדינה מגיעה לחמישה מיליארד שקל. כך עולה ממידע שהגיע ל"כלכליסט" בנוגע לתביעות כחול לבן, ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי של השר רפי פרץ.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בכחול לבן גובשו דרישות התקציב על ידי צוות בו חברים השרים עמיר פרץ, אורית פרקש הכהן ופנינה תמנו שטה. הדרישות המרכזיות כוללות חינוך חינם בגילאים 0–3, דמי אבטלה לעצמאים, הכרה בריבית על המשכנתא לצורכי מס, ומבצע להעלאת שארית יהודי אתיופיה.
במסמך שחיברה המפלגה עולה כי חינוך חינם בגילאים 0–3 יעלה 8.3 מיליארד שקל בשנה ויכלול סבסוד מלא של תשלומי הורים, הכשרות לצוותים קיימים וחדשים והקמת מעונות יום. מכיוון שמדובר בסכום עצום, בכחול לבן מסכימים למהלך הדרגתי, תחילה בגילאים 2–3 שיעלה כ-2.2 מיליארד שקל, או לכל הפחות סבסוד חלקי להורים לילדים בגילאים אלה כבר ב-2021.
במפלגה אומרים כי התועלת למשק מחינוך חינם בגילאים אלה היא 1.44 מיליארד שקל בשנה מאחר שהוא יכניס למעגל העבודה כ-7,500 נשים מבין המובטלות החדשות, כולל מטפלות וגננות חדשות ויגדיל גם את הכנסות המדינה ממס הכנסה. בכחול לבן מסבירים גם שהמהלך יקל על יוקר המחייה ויגדיל את ההכנסה הפנויה למעמד הביניים שיזרים כסף למשק ויעלה את הצריכה.
עלות מתן דמי אבטלה לעצמאים מתקציב הביטוח הלאומי היא כחצי מיליארד שקל בשנה, אך ישנה הבנה עם העצמאים כי תשלום הביטוח הלאומי שלהם יגדל ברבע אחוז די להקטין את הסכום המקורי.
השרה אורית פרקש הכהן (כחול לבן), אומרת ל"כלכליסט" כי "יש לקבוע מדיניות כלכלית שתתמוך ביצירת מנועי צמיחה למשק וביצירת מקומות תעסוקה. "לשם כך בדיוק אנו תומכים ודורשים שורת צעדים, בהם קביעת דמי אבטלה לעצמאים, התנעת תהליך של חינוך חינם הדרגתי לגיל הרך, צעד שיחזיר נשים צעירות למעגל העבודה ויסייע למעמד הביניים ובעיקר המחיה, הכרה בהוצאה על משכנתא, פיתוח תחום התשתיות, מימון הכשרות מקצועיות למובטלים וניתובם לענפי תעסוקה מותאמים למציאות הקורונה, הרחבת חוק עידוד השקעות הון לתמיכה במפעלים מחוללי תחרות ועוד".
ישיבות, אולפנות ויו"ש
בעוד תביעותיה של כחול לבן אוניברסליות, יהדות התורה וש"ס דורשות ליישם את ההסכם הקואליציוני ולעגן את תקציב הישיבות בסך כ-1.2 מיליארד שקל בבסיס התקציב. כיום רק 900 מיליון שקל מתקציב הישיבות מעוגן בבסיס התקציב והיתר מועבר לקראת סוף השנה באמצעות ועדת הכספים. כמו כן, דורשות המפלגות החרדיות כ-100 מיליון שקל להקמת בתי כנסת ומקוואות, ומתנים את תמיכתן בתקציב בהיענות לדרישותיהן התקציביות.
הבית היהודי בראשות השר לענייני ירושלים רפי פרץ, על כל המנדט שלה, דורשת הקצאת 300 מיליון שקל לגרעינים תורניים, אולפנות, תנועת נוער, מכינות קדם צבאיות, ישובים ביהודה ושומרון, אבטחת בתי יהודים במזרח ירושלים ועוד. בשבוע שעבר הוסכם על העברת 140 מיליון שקלים לתקציב החינוך הממלכתי דתי.
