ישראל יוצאת בהדרגה מההסגר: כתב כלכליסט אדריאן פילוט על תוכנית החזרת המשק לפעילות
(שחר גולדשטיין, משי בן עמי)

גם בשבוע שבו חלק מהמובטלים חוזרים לעבוד, ממשיכה מגמת היציאה ממעגל העבודה: על פי נתוני שירות התעסוקה, מאז העדכון האחרון אתמול בשעה 16:00 ועד היום ב-16:00 נרשמו 10,873 דורשי עבודה חדשים. אתמול נרשמו 7,565 דורשי עבודה (לעומת יום שני, שבו היו 5,408 נרשמים, ויום ראשון עם 8,483).
3,131 מבין אלה שנרשמו כדורשי עבודה הנמצאים בחל"ת, דיווחו מתחילת השבוע לאתר שירות התעסוקה כי חזרו לעבוד. הערכת שירות התעסוקה היא שישנם אלפים נוספים שבפועל חזרו לעבודה, וטרם דיווחו על כך.
לשכת התעסוקהלשכת התעסוקה
לשכת התעסוקה
(באדיבות שירות התעסוקה)

1 מכל 4 מובטלים - בלי דמי אבטלה

בתוך כך, מנתוני ביטוח לאומי שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי 250 אלף מתוך 1.1 מיליון "מובטלי הקורונה" החדשים לא יקבלו דמי אבטלה, כי אינם עומדים בתנאים או כי מיצו כבר את זכאותם.
הביטוח הלאומי כבר העביר תשלום מלא או מקדמה ל-760 אלף איש. כ-200 אלף פניות שהגיעו לשירות התעסוקה נפלו על הסף. 170 אלף מהן כלל לא עברו לביטוח הלאומי: יותר מ-100 אלף מתוכם כי הם מבקשי הבטחת הכנסה ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה או שכבר מיצו את זכאותם. עוד כמה עשרות אלפים לא הועברו, אם כי לא ביקשו דמי אבטלה ואם כי אינם עומדים בתנאים, למשל, בני פחות מ־20 או יותר מ-67. כ-30 אלף בקשות הועברו אך לא טופלו, כי הפונים לא הגישו בקשתם גם לביטוח הלאומי.
אינפו כלכלה אבטלהאינפו כלכלה אבטלה
כך הגיעו לביטוח הלאומי משירות התעסוקה 900 אלף בקשות, שהצטרפו ל-15 אלף איש שפנו רק אליו, ובשל תקנה מיוחדת יוכלו לקבל דמי אבטלה אף שלא עברו בשירות התעסוקה. מתוך כל אלה רק 240 אלף איש קיבלו דמי אבטלה מלאים. עוד 520 אלף איש קיבלו מקדמה בסך 2,000 שקל, שחושבה לפי הנחה כי התשלום הממוצע יהיה 6,000 שקל לחודש וכי מובטלי המשבר זכאים לדמי אבטלה על שליש מחודש מרץ. כ-83 אלף תביעות התקבלו לאחר מועד התשלום הכללי שחל ב-5 באפריל ונמצאות בטיפול. ל-15 אלף מבקשים נמצא חשבון בנק שגוי או לא קיים, ולכן יוכלו לקבל תשלום רק כשיעבירו את פרטי חשבון הבנק הנכונים. כלומר כ-100 אלף פניות עדיין בטיפול.
נתון בולט נוסף הוא השכר הממוצע למשלם ביטוח לאומי, אשר ירד במרץ ב-10%. לדברי מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, ההסבר טמון בהורדות שכר שבוצעו במקומות עבודה רבים, כמו גם בהורדת עובדים לחלקי משרה. לדבריו, הנתונים לא מושפעים מפיטורים והוצאה לחל"ת ומתבססים על כ-90 אלף מעסיקים מתוך 300 אלף. השכר הממוצע בקרב מעסיקים אלה ירד מ-10,100 שקל בפברואר ל-9,100 שקל במרץ. בסך הכל לפי שפיגלר הירידה בגבייה של ביטוח לאומי וביטוח בריאות במרץ היא כרגע 1.6 מיליארד שקל, מתוכם מיליארד שקל אצל השכירים (מעסיקים ועובדים) ו-600 מיליון דחייה בתשלומי העצמאים. הביטוח הלאומי ציפה לגבייה של 6.4 מיליארד שקל במרץ, מהם שני שלישים מופנים אליו ושליש מועברים לביטוח בריאות.
עד כה שילם הביטוח הלאומי כ-3.6 מיליארד שקל נוספים בעקבות משבר הקורונה. 1.6 מיליארד שולמו עבור דמי אבטלה למרץ, מתוכם כ-400 מיליון כנראה עבור מובטלים ותיקים ו-1.2 מיליארד עבור החדשים. הסיבה לגובה הנמוך יחסית של הסכום היא כאמור שרוב המובטלים החדשים יקבלו תשלום רק עבור שליש מרץ והמקדמות נגזרו מסכום זה. בחודש אפריל צפויים תשלומים גבוהים בהרבה. עוד 2.4 מיליארד שולמו בשל מענק החג של 500 שקל שראש הממשלה החליט לחלק. 1.4 מיליארד שקל ניתנו עבור המענק לכל ילד, חצי מיליארד שקל עבור המענק לקשישים, ועוד חצי מיליארד שקל לנכים וקבוצות אחרות.
"בימים רגילים אנו מטפלים ב-8,500 תביעות אבטלה בחודש, וזה זינק למיליון תביעות תוך שבועיים", אומר שפיגלר. לדבריו, כל פנייה דורשת טיפול פרטני, בשל הצורך לבדוק זכאות וכן לחשב את גובה דמי האבטלה המגיעים. שפיגלר מדגיש שמאות אלפים נרשמים בשירות התעסוקה לא בהכרח זכאים לדמי אבטלה על פי הכללים שקבע המחוקק. "כיוון שהבנו את גודל השעה והמצוקות האנושיות, יזמנו פניות למעסיקים, אזרחים ובתי תוכנה שמנפיקים תלושי שכר כדי לקבל מידע ולהעביר את דמי האבטלה או המקדמות לפני פסח. כל זאת במקביל למתן מענקי הקורונה. לשם כך עבדנו גם במהלך החג".