בית המשפט למשפחה בקריות דחה לאחרונה גבר שביקש לערוך בדיקת אבהות ביחס לבת 8 הרשומה כבתו, וזאת חרף הסכמת האם. השופט ניר זיתוני אימץ תסקיר שקבע כי עדיף שלא לערער את עולמה של הילדה, שסבורה שהתובע - ולא בעלה של אמה - הוא אביה הביולוגי.
לדברי התובע הוא הכיר את האם ב-2017 וניהל איתה זוגיות שנמשכה כחצי שנה. לאחר שנפרדו היא הודיעה לו שהרתה, וב-2018 נולדה הבת. כיום האם נשואה לגבר אחר. לימים נרשם התובע כאבי הקטינה, ואולם לטענתו הדבר נעשה תחת "אונס ו/או תרמית".
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
את תביעתו לביצוע הבדיקה הגנטית הוא הגיש רק במרץ אשתקד, לאחר שאימה דרשה ממנו לשלם לה מזונות. הוא הדגיש שאין חשש ממזרות, מאחר שמדובר בהיריון כתוצאה מקשר של רווק עם גרושה, והעלה דרישה לעריכת בדיקת רקמות – שלמרבה ההפתעה זכתה להסכמת האם.
אלא שבמרץ האחרון הוגש לבית המשפט תסקיר הממליץ שלא לערוך את הבדיקה. נטען במסגרתו שהילדה מכירה את התובע כאביה הביולוגי ואת בעלה של אימה כאביה בפועל, וכי אין הצדקה לערער את עולמה באמצעות בדיקת אבהות שתוצאותיה עלולות לשווא להפוך את היוצרות מבחינתה. לדברי העובדת הסוציאלית, "טובת הקטינה לשמר את זהותה גוברת על זכות ההורה לדעת את האמת הביולוגית".
ואכן, בצעד חריג הורה השופט זיתוני על דחיית התביעה לביצוע בדיקת האבהות, חרף הסכמת האם, וזאת על בסיס התסקיר שהוגש.
אכן, הוא ציין, אחידות הדעים של הצדדים בשילוב טענת האונס והתרמית מטעם התובע מבססות את אותן נסיבות מיוחדות שבגינן יש לכאורה להורות על ביצוע הבדיקה, ואולם מנגד לא הוכח כי הצורך בבדיקה גובר על פוטנציאל הפגיעה בילדה.
בפסק הדין הודגש כי כדברי העו"ס, "לקטינה יש תמונה ברורה של זהות אביה הביולוגי ושל הבעל של אימה, המשמש לה דמות אב בפועל... ביצוע הבדיקה הגנטית עלול לערער תמונה זו אם יתברר שהתובע אינו האב הביולוגי של הקטינה, ולהותיר את הקטינה ללא אב רשום".
לכך הוסיף השופט את תרומתו של התובע למצב, בדמות המתנתו רבת השנים מאז הולדת הילדה ועד לנקיטת ההליך על-ידו, וגם זאת - רק כתגובה לדרישת המזונות.
"גם אם התובע נאלץ תחת כפייה להירשם כאבי הקטינה", כתב, "היה באפשרותו לפנות לבית המשפט מיד לאחר שהכפייה הסתיימה, אך הוא לא עשה זאת ולדבריו אף לא היה עושה זאת מעולם, אלמלא נזכרה הנתבעת לאחר כמה שנים לתבוע ממנו לשלם את מזונות הקטינה".
לסיום העלה השופט נימוק נוסף המצדיק למסקנתו לדחות את בקשת התובע, והוא היעדר צפי לחידוש הקשר בינו לבין הילדה אף אם יתגלה כי הוא אביה הביולוגי. הודגש שלפי גרסתו שלו, אלמלא תביעת המזונות "לא היה עושה דבר בעניין", באופן המלמד לכאורה שהעלאת יחסיו עם הקטינה על דרך המלך אינה בראש מעייניו.
לפיכך התביעה נדחתה, כשהמשמעות היא שנראה כי סימן השאלה סביב זהותו הוודאית של אביה הביולוגי ימשיך לרחף מעל ראשה של הילדה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד גלעד משה עזריאל
• ב"כ הנתבעת 1: עו"ד אמיר בר לב (סיוע משפטי)
• ב"כ הנתבעים 3-2: עו"ד עדי יפרח
• עו"ד טליה דניאלי עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
