בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר בדרישה לקבל זכויות בחצי מהדירה של זוגתו לשעבר. השופטת מורן ואלך-ניסן דחתה את גרסתו להסכם ממון, וקיבלה את עמדת האישה, שסיפרה שהייתה נתונה למערכת יחסים אלימה ומאיימת.
בני הזוג לשעבר ניהלו פרק ב' במשך כ-15 שנה. ב-2007 נרכשה הדירה נשוא ההליך, שנרשמה על שם האישה. ארבעה ימים לאחר מכן נחתם הסכם ממון שקבע כי חרף הרישום, כל אחד מהצדדים הוא בעלים על מחצית הנכס. אלא שכעבור שנתיים נחתם הסכם ממון נוסף, שהורה כי הדירה תהיה של האישה בלבד.
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
לאחר הפרידה תבע הגבר לאכוף את הסכם הממון הראשון. הוא סיפר שלימים הם התקשרו בהסכם ממון שלישי, שבו נקבע שהראשון הוא המחייב. הוא הפנה למייל שנשלח מהאישה, המבסס לשיטתו את זכויותיו בנכס.
מנגד טענה האישה, באמצעות עו"ד מוטי ימין, כי חתימתה על ההסכם השלישי זויפה, וכי ההסכם השני הוא המחייב. אשר להודעת המייל טענה שבן זוגה לשעבר כפה עליה לכתוב אותה בזמן שעמד מעליה והכתיב לה בבריונות את תוכנה. האישה, חולת סרטן, סיפרה על אלימות, שליטה וסחטנות רגשית שמהן סבלה במהלך הזוגיות.
בנוסף לכתב הגנה בתביעה הרכושית הגישה האישה תביעות משל עצמה, לפינוי בן זוגה לשעבר מהדירה ולחיובו בכ-142 אלף שקל, בגין החזר הלוואה ותשלום עבור רכישת קטנוע.
השופטת ואלך-ניסן מצאה חיזוקים לגרסת האישה בעניין אופיו האלים של בן זוגה לשעבר, בין היתר בהתכתבויות מזמן אמת. כך למשל, לאחר אירוע שבו לטענתה ראתה אותו "יושב" על אחת מבנותיה, התגונן האיש: "לא הרבצתי לה, רק סתמתי לה את הפה". למחרת הבהיר כי נתן לבת "אגרוף אחד חלש, כדי שתבין שאני רציני בקשר לשקט שאני רוצה".
בהתכתבות אחרת כתבה האישה לבן זוגה "אני לא מוכנה לחיות עם גבר אלים... לא יבעטו בי. לא יבעטו בדלתות. לא יקללו אותי יותר. אני לא חיה יותר בפחד". בן הזוג השיב: "עדיף תשני עם דלת נעולה שלא תקבלי מכות, חבל".
אשר להתכתבות במייל התרשמה השופטת שתוכנה מחזק את גרסת האישה שלפיה נכתב שלא מרצונה החופשי. נכתב בו שאם בן הזוג יעזוב את הדירה - האישה תהיה מנועה מלהכניס אדם אחר, מלבד בנותיה, לגור עמה. השופטת תהתה: "מדוע שהאישה תכתוב מיוזמתה שנאסר עליה להכניס אף אדם להתגורר בדירה הרשומה על שמה לאחר שהצדדים נפרדים?!".
עוד צוין כי בן הזוג הודה והורשע בעבירות תקיפה ואיומים. השופטת סיכמה "שיש ראיות מוצקות לאלימותו", וכי אין מדובר במעידה חד-פעמית. לכך הוסיפה את התרשמותה הישירה מבני הזוג במהלך שלב העדויות, שממנה עלה שבעוד האישה סיפרה כשהיא נסערת על האלימות שהיא ובנותיה ספגו, הוא ישב "זחוח וגיחך לעצמו".
בסופו של דבר נקבע כי בן הזוג לשעבר אינו זכאי לזכויות כלשהן בדירה. השופטת קבעה שהסכם הממון השני, שלפיו הנכס שייך לאישה בלבד, גובר על זה הראשון, ושגרסתו בדבר קיומו של הסכם שלישי - אינה נכונה. בהתאם, היא הורתה על פינויו מהדירה תוך 30 יום.
השופטת קיבלה גם את תביעתה הכספית של האישה, וקבעה שעל הנתבע להחזיר לה 142,479 שקל. בגין שלושת ההליכים המשפטיים נפסקו לטובתה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האישה: עו"ד מוטי ימין ואח'
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
