תוצאות מבחני התנופה באנגלית, שמקיים משרד החינוך בקרב תלמידי כיתות ט' כדי להעריך את רמת השליטה שלהם בשפה, שפורסמו לפני כחודש, הצביעו על רמה נמוכה במיוחד של כישורי השפה, כשרק 22% מהתלמידים הגיעו לתוצאות הנדרשות. רבים לא הופתעו. כך למשל, רועי מור ויונתן לוין, מפתחי ומייסדי אפליקציית לורה (Loora), לימוד אנגלית באמצעות שיחה עם מורה וירטואלית. "מחסור במורים לאנגלית במערכת החינוך בישראל ידוע מזמן וזועק לשמיים", אומר מור, שמשמש גם מנכ"ל החברה. "גם כשיש מורים, צורת הלמידה פוגעת ביכולת התלמידים ללמוד את השפה, שהיא חשובה ונדרשת לחייהם".
איך האפליקציה פותרת את הבעיה הזו?
"אפליקציית Loora, שמבוססת בינה מלאכותית שיחתית (Conversational AI), ועליה בנויים המורים הווירטואליים, מאפשרת לכל תלמיד לדבר אנגלית שוטפת, בהתאמה אישית לצרכים הספציפיים ותחומי העניין שלו. האפליקציה היא בעצם 'מורה פרטי', שמאפשר לתלמיד תרגול דיבור אמיתי, התאמה לרמה ולנושאי העניין שלו, זיהוי טעויות תוך כדי דיבור ופידבק מיידי, בעלות זמינה לכל כיס. אם עלות ממוצעת לשנה של מורה פרטי לאנגלית מוערכת בסביבות 2,000 דולר, עלות השימוש באפליקציה נעה בין 400 ל–800 שקל לשנה, בהתאם למסלול שבוחרים".
מור, בן 40, שנולד וגדל בירושלים, מתגורר היום בת"א, נשוי ואב לשני בנים קטנים. לוין, שקרוי בפי כל מכיריו 'יוֹנְתִי', גם כן בן 40, נולד וגדל בקיבוץ חצרים. גם הוא מתגורר בת"א, נשוי וגם אב לשני בנים קטנים. נדמה שלא טעות תהיה לומר שיש בין שניהם זוגיות יציבה וארוכת שנים, במובן של חברות קרובה ונאמנה, ויחסי עבודה. "הכרנו ביום הראשון של השירות הצבאי, לפני 22 שנה", מספר מור. "העברנו את הלילה הראשון באותו אוהל סיירים, מאז לא נפרדנו. חברים קרובים, כולל המשפחות, ועובדים ביחד".
חברים ועסקים לא תמיד הולכים ביחד. לפעמים זו מתכונת לצרות.
"נכון. לא עם כל חבר אפשר לעשות עסקים, אנחנו ברי מזל", מחייך מור. "אנחנו מתעניינים באותם תחומים, חולקים את אותן שאיפות, חברים קרובים, חדורי מטרה ושאפתנים. אבל בסוף היכולת לעבוד יחד נשענת על הקשר בינינו. תמיד ידענו שכיף לנו לעבוד יחד. אין בינינו אגו, אנחנו יחד מול העולם".
להצטרף למהפכה
את השירות הצבאי החלו שניהם בקורס טיס, אבל לאחר שנה וכמה חודשים חתמו ויתור, לאחר שסירבו לקבל את ההסבה שהציעו לשניהם בחיל האוויר, ממסלול מטוסי קרב למסלולים אחרים. הם עזבו את הקורס והמשיכו למסלול בסיירת מטכ"ל. "די בטעות הגענו לקורס טיס, מראש רצינו סיירת מטכ"ל", אומר מור. "לא הופתענו כשהסתבר שאנחנו לא טייסים דגולים. ההחלטה לעזוב את הקורס הייתה קלה". בסה"כ לוין נשאר לשרת ביחידה במשך כעשור, כקצין ומפקד צוות, מור שירת חמש שנים.
אחרי השחרור וסיום פרק הטיולים שלאחר הצבא, החל מור ללמוד הנדסת חשמל ופיזיקה באוניברסיטת ת"א, כשגם לוין בחר במסלול זה. "ללמוד את התחום הזה בגיל 26 כנראה מוכיח על חוסר שיקול דעת", מחייך מור. "תוך כדי לימודים התאהבנו, יונתי ואני, ב-AI. אמנם, בשנים אלו, התחום לא היה ממש פופולרי, אבל תמיד עניין. מכיוון שלא לימדו אותו אז במסגרת לימודי תואר ראשון, התחלנו ללמוד אותו לבד, כשהיה לנו ברור שנעבוד יחד בתחום. כחלק מהחשיבה הזו, עזבתי עבודה בחברת סייבר ועברתי לעבוד במוביליי, שייסד אמנון שעשוע, שהתמקדה בפיתוח טכנולוגיה של מערכת ראייה, שיכולה לזהות כלי רכב באמצעות מצלמה (החברה נמכרה לאינטל ב-2017, י.ו). נסעתי כמה פעמים בשבוע לירושלים, זה היה בית ספר מצוין לאיך בונים מוצר וחברה, ומפתחים טכנולוגיה".
3 צפייה בגלריה


"יש כאלו שצריכים ללמוד את השפה כדי לשפר את החיים שלהם, לעבודה ולצרכים פרטיים, שם נתח השוק הכי גדול שלנו". אפליקציית לורה
(צילום: עצמי)
בתום התואר הראשון, ותוך כדי עבודה, סיים מור תואר שני במדעי המחשב והחליט להמשיך בלימודי דוקטורט. אלא שחודש לאחר מכן החליט לעזוב את העולם האקדמי. "כשהתחלתי את הדוקטורט הרגיש לי קצת לא נוח בבטן, הבנתי שזה לא מה שאני באמת רוצה לעשות", הוא מסביר. "זה היה הזמן בו החלטנו להקים את Loora. כבר במהלך לימודי התואר הראשון עשינו יחד כל מיני פרויקטים, כפרילנסרים, בתחום ה-AI, והבנו שלשנינו חשוב לבנות משהו, שישפיע יותר מאשר פרסום מאמרים בתחום האקדמיה ומהאהבה שלי למתמטיקה ותאוריות. אז החלטנו להצטרף למהפכת ה-AI, אבל בתחום כמו חינוך או רפואה, כדי לעשות טוב למשתמש ולא רע. זה שקול לעבודה בסייבר, לעבוד בהגנה ולא בהתקפה".
מה תפס אותך בטכנולוגיית AI, שלא הייתה מפותחת בשנים האלו?
"היה ברור שקורה פה משהו גדול, שטרם הגיע לציבור הרחב. ב-2012 כבר הייתה פה מהפכה, שהתחילה ברכבים אוטונומיים ובתחום הרפואה, אבל עדיין לא הגיעה לשפה, למה שקוראים היום אינטליגנציה מלאכותית כללית. ב-2020 זיהינו את הפוטנציאל של בינה מלאכותית ללימוד שפה. הבנו שזה יקרה בקרוב, ושאנחנו רוצים לקחת חלק במהפכה. התחלנו לעבוד על Loora".
ב-2021 יצאה לאוויר העולם האפליקציה שלכם. למה בחרתם בשם בערבית?
"מעבר לזה שזה שם קצר וקליט, הוא הגיע גם מתוך תסכול אישי. פירוש המילה בערבית הוא 'שפה'. הרעיון עלה כשהייתי מתוסכל מלימוד שפות, שהוא בעיניי מאוד חשוב בעולם שלנו בעת הנוכחית. באותה תקופה הרגשתי שהאנגלית שלי מדרדרת כי לא היה לי עם מי לדבר, גם הצרפתית וגם הספרדית, איתה השתמשתי במכירות, התדרדרו. הלכתי למורים, כי האפליקציות אז נועדו בעיקר לאנשים שרצו לשחק, אבל מורים פרטיים לא תמיד שוחחו על מה שעניין אותי. השם גם התחבר לתסכול שלי להצליח ללמוד ערבית".
מי היו קהלי היעד של האפליקציה ולמה?
"החזון שלנו היה שהשפה האנגלית לא תהיה מה שיעצור אצל אף אחד את ההתפתחות שלו, המקצועית והאישית, ואת הגשמת החלומות שלו. אמנם התמקדנו קודם במטרה לסייע לתלמידים, אבל האפליקציה נולדה כדי לתת מענה לכמה שיותר קהלי יעד, בכל גיל, מענה לצרכים אישיים ולצרכים בתחום העבודה.
"בעולם הגלובלי של היום, היעדר שליטה טובה באנגלית מהווה משוכה גבוהה להשתלבות בתפקידים רבים בשוק העבודה ולהצלחה מקצועית ואישית. למרות זאת, לצערנו, לרוב האנשים עדיין אין גישה מספקת ללימוד אנגלית אפקטיבי, מה שמהווה חסם משמעותי, שמונע מהם הזדמנויות רבות. כשפה המדוברת ביותר בעולם, ובמיוחד בעולם העסקי, שליטה בשפה האנגלית היא כלי חיוני, שמהווה רף כניסה למספר הולך וגדל של תפקידים ומקצועות. אלא שעל אף הביקוש הגבוה ללימוד אנגלית, הפתרונות הקיימים בשוק יקרים מאוד או לא מספיק אפקטיביים, גם כשמדובר במורים פרטיים וגם כשמדובר באפליקציות אחרות".
"כרגע יש לנו תוכנית ללימוד ערבית. לא לגבי שפות נוספות. ערבית היא שפה נדרשת בוודאי בישראל לצורכי עבודה וכחלק מאופי המדינה. השפות האחרות פחות נדרשות, פחות משתמשים בהן בישראל וגם בעולם הערבית הופכת לחלק מהנוף. לימוד של רוב השפות האחרות זה מוצר אחר, שיותר מיועד לכיף, אנחנו מייעדים את האפליקציה ללימוד ולעבודה"
איפה לדעתכם 'לורה' מצליחה יותר מהמתחרים, ויש מתחרים בהחלט מצליחים כמו Duolingo או i-fall או Learn English Daily ועוד.
"האפליקציות הקיימות בשוק מוכוונות בעיקר למתחילים או לקהל שלומד שפה כתחביב, ואינן מאפשרות ללמוד ולהגיע לרמה גבוהה של אנגלית. גם פתרונות קיימים שהחלו לאחרונה לנסות לשלב בינה מלאכותית במוצר, משתמשים במודלים גנריים ועושים זאת רק כתוסף צדדי למוצר הקיים, שנותן פתרון מוגבל ביותר לאלו שמבקשים ללמוד אנגלית בצורה רצינית. כדי ללמוד לדבר אנגלית באופן שוטף ולשפר הגייה ומבטא, יש צורך להתאמן בשיחה לעיתים תכופות. מורים פרטיים אינם מאפשרים זאת בשל עלותם הגבוהה והיעדר גמישות וזמינות. כמו כן, אנשים רבים חוששים או מתביישים לדבר עם דוברי אנגלית ברמת שפת אם".
יש עם מי לדבר
מור משתף בנתון שהפתיע אותם מבחינת הצרכים של המבקשים ללמוד אנגלית, וכיצד יש להיערך בהתאם לזה. "מבחינת הנתונים שצברנו, 71% מהלומדים מבקשים לשפר את האנגלית שלהם לצרכים מקצועיים. כשיצאנו לדרך, חשבנו שהקהל שהכי צריך את זה יהיו צעירים, כדי להשתלב ולהתקדם בשוק העבודה. ואז התברר לנו שלא מדובר רק בצעירים. היום, מגיל 12 עד 90, כולם מרגישים שהם צריכים וגם רוצים לשלוט באנגלית למטרות קריירה ופיתוח עצמי וגם כדי להיות חלק מהעולם".
לדבריו, "יש לנו משתמשים קבועים בני 80 ו-90. הרצון ללמוד לא נעלם. אני זוכר את סבתי ז"ל שלמדה תואר שני בהיסטוריה כשהייתה בת 80 באוניברסיטה העברית. אנשים בגילאים כאלו עדיין רוצים להפעיל את המוח, כשהאפליקציה גם פותרת בעיה של בדידות, כי יש להם עם מי לדבר. גם עולם העבודה השתנה, ואנשים עובדים עד גילאים יחסית מבוגרים, והם נדרשים לאנגלית טובה לשם כך. כך שיש לנו משתמשים שהם 'קז'ואל לרנרס', לומדים בשביל הכיף בלי ציפיות, למשל, כדי לנסוע לטייל ולהקל על עצמם בשימוש בשפה, זה כמו שימוש בטיק טוק. רוב האפליקציה שלנו לא מיועדת עבורם. לזה יש פתרונות באפליקציות אחרות. למול זה, יש כאלו שצריכים ללמוד את השפה כדי לשפר את החיים שלהם, לעבודה ולצרכים פרטיים, שם נתח השוק הכי גדול שלנו. אנחנו ממוקדים בזה, לבנות מוצר שיחתי שמאפשר לאנשים לדבר ולצבור ביטחון ולהגיע לאנגלית שוטפת. לתת להם את המורה הכי טוב עבורם. כמו שמורה אמיתית עושה. גם מקום ללא שיפוט ואפשר לדבר על כל נושא שבעולם. כדי לעשות אותו טוב האלגוריתמים יחסית מתוחכמים.
"היתרון שלנו הוא בפיזור מאות מיליוני נקודות דאטה בעולם, כך שכל אחד לומד מה שהוא צריך. זה קשה לעשות טכנולוגית ומייחד אותנו, ולהערכתי אנחנו בין החברות היחידות בעולם שמצאו את הפתרון לצורך הזה. לכן, להערכתי, התלמידים אצלנו גם נשארים יותר זמן, וככל שאנחנו גדלים, החוויה שאנחנו מספקים יותר טובה ומנצחים את המתחרים".
"אקזיט? ממש לא"
מור מספק את נתוני החברה נכון לעכשיו: מעל 15 מיליון משתמשים בעולם, מהם כ-200 אלף משתמשים בישראל. העלות עומדת על 69.90 שקל בחודש, אם ההרשמה היא לשלושה חודשים, ויורדת ל-33.32 שקל בחודש, אם ההרשמה היא לשנה, כשהעלות הכוללת לשנה היא 399.90 שקל. השיחות עם 'לורה' אינן מוגבלות בימים ובזמן, למעשה, אפשר לדבר איתה כל יום כל היום. מספר העובדים במטה בישראל עומד על 35, כשבימים אלו מגייסת החברה עוד כ-30 עובדים לתפקידים שונים, כמו מהנדסים, אנשי מוצר ומכירות. "אנחנו מוכרים את המוצר בעשרות מיליוני דולרים לשנה, זה ממש סטאראפ", הוא אומר בגאווה.
אז יש לכם כוונה ותוכנית לאקזיט?
"ממש לא. אנחנו מרגישים שיש לנו פה הזדמנות לבנות חברה ענקית, ולשנות איך שעושים חינוך. נכון להיום הם מוכרים בעשרות מיליוני דולרים. לשמחתי, הצלחנו גם בגיוס משקיעים. עם הקמת החברה גייסנו בסיבוב סיד (גיוס משקיעים שמתבצע בשלב ראשוני, עם הצגת תכנית עסקית והוכחת היתכנות כלכלית) כ-9 מיליון דולר. אחרי זה גייסו עוד כ-12 מיליון דולר. בסה"כ מדובר בגיוס של כ-21 מיליון דולר, שזו הבעת אמון במוצר שלנו. יש עוד משהו בנושא הזה שנמצא כרגע בתהליך, אבל אני לא יכול לומר עליו בשלב זה דבר".
מה ה-DNA של המשקיעים?
"קרנות הון סיכון, משקיעי אנג'ל (בעלי הון פרטי שמשקיעים במיזמים חדשים) ישראלים מדהימים, שתומכים בנו מהרגע הראשון. הם מבינים את המשימה ואת החשיבות ויש להם את אורך הרוח הנדרש למשקיעים מסוג זה".
במבט לאחור, חשבתם שתגיעו לכאלו מספרים וסכומים?
"תמיד חשבנו בגדול, אבל התפתחנו בתהליך החשיבה הזה. בהתחלה אמרנו לעצמנו, שאם יהיה משתמש אחד שייהנה ממה שהוא לומד ויראה תוצאות, עשינו את שלנו. אח"כ עברנו לחשוב בצורה הזו על 1,000 משתמשים ואז על מיליון. כל שנה המטרה עולה והפנים שלנו קדימה. 15 מיליון משתמשים? עבורנו הנתון הזה עכשיו אומר, שזו רק תחילת הדרך".
מה הלאה? תוסיפו לימוד של עוד שפות?
"כרגע יש לנו תוכנית ללימוד ערבית. לא לגבי שפות נוספות. ערבית היא שפה נדרשת בוודאי בישראל לצורכי עבודה וכחלק מאופי המדינה. השפות האחרות פחות נדרשות, פחות משתמשים בהן בישראל וגם בעולם הערבית הופכת לחלק מהנוף. לימוד של רוב השפות האחרות זה מוצר אחר, שיותר מיועד לכיף, אנחנו מייעדים את האפליקציה ללימוד ולעבודה. התפתחות שלנו היא התרחבות שהתחלנו בה עם האפליקציה לכל מיני ארגונים, כדי להגיע לעוד משתמשי קצה, שלא יכולים לשלם עבור השימוש. למשל, מקומות עבודה, או אוניברסיטה, או הממשלה. המטרה נשארת זהה, לתת מענה לצורך ללמוד את השפה אצל מי שבאמת צריך ללמוד אותה, כדי לקבל הזדמנויות בחיים. אנחנו חושבים גם על התאמת האפליקציה לגילאים צעירים יותר, כמו גילאי גן, אז צריך להתחיל לרכוש שפות, כשהאפליקציה צריכה להיות מותאמת לגילאים אלו, להיות יותר ויזואלית".
נחזור לסיירת מטכ"ל. מה לקחתם משם שמתחבר ליזמות ולאפליקציה?
"לקחנו משם נחישות ודבקות במטרה, שהכרחיים להצלחה, אבל מבחינתי", הוא מהרהר לרגע, "הערך הכי גדול וחשוב שקיבלתי בתקופה הזו, זו החברות. החברים שלי מהצוות, זו חברות לכל החיים. אולי גם זה חלק מההצלחה, אבל אני לא חושב על זה כחלק מהעבודה. אישית, עבורי, זה הדבר החשוב ביותר".





