תמונות מהמנוף: הוכרזו הזוכים בתחרות צילומי המנופים של הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה בישראל. מדובר בתחרות "נוף מהמנוף" במסגרתה התבקשו מפעילי עגורני צריח ברחבי הארץ לשלוח תמונות מתא המנוף. עגורני הצריח שנמצאים כמעט בכל אתר בנייה נמצאים בגבהים של בין 100 ל- 150 מטר מעל פני הקרקע והתמונות שהגיעו לתחרות מרהיבות, ומאפשרות לראות את המקצוע, ובעלי המקצוע, מזווית אחרת.
הזוכה במקום הראשון בתחרות הוא אסף יוסף חנון שצילם את העיר תל אביב-יפו מבעד לערפל. התמונה שצילם חנון זיכתה אותו בפרס הכולל סוף שבוע זוגי ותווי קנייה בשווי 1000 שקל. "התמונה צולמה כשהגעתי בבוקר למנוף עליו עבדתי בפרויקט דה וינצ'י בתל אביב", כך מספר יוסף חנון, "משום מקום הופיע ערפל שפשוט מלטף את השמיים. ההרגשה של הריחוף מעל העננים זה משהו שפשוט אי אפשר להסביר במילים, לרגע כל הטירוף עוצר ואתה מבין כמה יופי יש לעולם להציע". חנון, בן 32, גדל בגבעתיים והיום מתגורר ברמת גן. "אני עובד כמנופאי כבר 10 שנים. בזמנו סגרנו את העסק משפחתי. אחרי הרבה לבטים, פשוט הסתכלתי מהחלון וראיתי מנופים, באותו הרגע ראיתי את זה בתור שליחות. דיברתי עם אבא שלי ז"ל והוא דחף אותי לשם בכל הכוח. בשנים הראשונות לא הייתי בטוח שזה המקצוע שאני רוצה, אך היום אני בלב שלם אומר שכן. זה המקצוע שלי והשליחות שלי בחיים. אני אוהב מאוד את המקצוע, אוהב את העבודה שלי ואת כל האתגרים היום יומיים". יחד עם זאת, יוסף חנון גם מוסיף כי מדובר בעבודה לא פשוטה: "יש את מחסום השפה עם הפועלים למטה שלא תמיד מדברים עברית, ואת כל הלחץ והאחריות שמוטלת על כתפינו. מהרגע שבו אנחנו מגיעים לאתר בנייה אנחנו חייבים להיות ערניים לכל דבר. האחריות שלנו מתחילה מהרגע שנכנסו לאתר ועד שסיימנו את יום העבודה ויצאנו מהעבודה. במקצוע כזה אנחנו חייבים לסמוך אך ורק על עצמנו רק כך נוכל להבטיח לחזור הביתה לאישה, למשפחה ולחברים. במשך השנים הבנתי שהמהות היא לא רק העבודה, בתחום הזה יש הרבה מעבר וכשטיפה פותחים את העיניים פשוט נחשפים בכל יום לנוף חדש וייחודי. בכל מנוף ופרויקט בו אני נמצא אני פשוט מצלם וכמה שיותר, כי בהמשך כבר לא אראה את אותו הנוף".
3 צפייה בגלריה
מנוף מעל תל אביב-יפו התמונה שזכתה במקום הראשון בתחרות צילומים מהמנוף של הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל
(צילום: אסף יוסף חנון)
תחרות "נוף מהמנוף יצאה לדרך לפני כחודשיים. יותר מ- 400 תמונות צולמו על ידי מפעילי המנופים בגובה רב ואלפים השתתפו בבחירת התמונות הזוכות. במקום השני בתחרות זכה אנטון אסייב. המקום השני זיכה את הזוכה בפרס של תווי קנייה בשווי 1000 שקל. במקום השלישי זכה אנטולי דרגליוב שקיבל תווי קנייה בשווי 750 שקל.
"הזדמנות להראות לציבור הרחב מה אנחנו רואים"
אסייב, זוכה המקום השני, משתף באהבתו למקצוע: "אני אוהב את השקט שיש כשאני נמצא על המנוף בגובה ואת הנופים שמתגלים ממנו". אסייב, בן 39 מבת ים, עובד כבר 12 שנים בתחום זה: "חבר שלי הציע לי לעבוד איתו ומאז אני במקצוע. המנוף הוא חלק מהחיים שלי ואני כבר לא יכול לראות את עצמי בלעדיו. אהבתי מאוד את הרעיון לתחרות כי אני אוהב מאוד לצלם. אתר הבנייה של חברת 'אלקטרה' שבה אני עובד, ממוקם על הים בתל אביב והתמונה שצילמתי הייתה בבוקר חורפי שבו הנוף היה ממש יפה - הצבעים של המנוף האדום ביחד עם השחור שמאחוריו התגלתה קשת בענן היו מדהימים. התחרות נתנה הזדמנות להראות לציבור הרחב מה אנחנו רואים בעבודה היום יומית שלנו. זה היה יום חורפי סוער מעל חוף הים בתל אביב. העיניים שלי קלטו את הנוף, הגלים החזקים והקשת בשמיים זה השאיר אותי לרגע קצר ממש חסר נשימה".
3 צפייה בגלריה
חוף הים של תל אביב בסערה. צילום מהמנוף. התמונה שזכתבה במקום השני בתחרות.
(צילום: אנטון אסייב)
אנטולי דרגליוב, זוכה המקום השלישי בתחרות, בן 64, מבת ים, נשוי ואב לבת, עלה מאוקראינה בשנת 1994. "אני עובד 45 שנים בתחום המנופים", כך מספר דרגליוב, "התגייסתי לצבא בברית המועצות בשנת 1979 ובאותו זמן התחילו להתכונן לאולימפיאדה שהתקיימה במוסקבה בשנת 1980. הגעתי למחלקת בנייה בצבא והתחלתי לבנות אצטדיונים ומתחמים עבור האולימפיאדה. כשעלינו לארץ נסענו יום אחד, אשתי ואני, על כביש איילון מתל אביב לנצרת וראינו רק שני מנופים. אשתי אמרה לי שאין לי עתיד פה בארץ במקצוע. מנהל העבודה, שהיה אחד מהוותיקים בארץ, שאל אם יש לי תעודה ולקח אותי לעבוד בחברה הקטנה שלו. היה לי ניסיון רחב כי עבדתי עם כל סוגי המנופים. יום אחד הוא שלח אותי לעשות בדיקות רפואיות כחלק מתפקיד המקצוע ופתאום הגיע אלי מכתב ברוסית מחברה גדולה בארץ שאמרה שאם יש לי תעודת מנופאי ואת כל המסמכים הדרושים, אני מוזמן לעבוד אצלם וכך התחלתי לעבוד בחברת 'אשטרום. לאחר 14 שנים עשיתי הפסקה כי עבדתי בלי הפסקה המון שעות, אבל הקשר הנפשי שלי עם המנוף היה חזק ולא יכולתי להתנתק. חזרתי לעבוד בחברת 'דניה סיבוס', במשך היום אני שומע מחמאות רבות על העבודה שלי וזה נותן לי גאווה מקצועית ותחושת סיפוק כי אני נהנה מאוד מהעבודה. אני מאוד אוהב לצלם ציפורים ונופים מיוחדים שאני רואה מהמנוף ותמיד שולח לאשתי ולביתי. התמונה ששלחתי לתחרות צולמה ביום חורף, בחוף גבול בת ים ברחוב קוממיות בו עבדתי במגדל מגורים בגובה 50 קומות והיה ערפל כבד. אשתי אמרה לי שזאת התמונה שאני צריך לשלוח כי היא מאוד מיוחדת ושונה בנופיה מכל השאר. כמובן שהקשבתי לה ואני שמח שהיא נבחרה מבין התמונות היפות".
"צילומים מרהיבים"
ראול סרוגו, נשיא הקרן ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ התייחס לתחרות ואמר: ״התרגשתי לראות את הצילומים המרהיבים מנקודת המבט של המנופאי, תזכורת לכולנו שמאחורי כל מנוף נמצא אדם, עובד, בתנאי עבודה לא פשוטים".
יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות ענף הבנייה והתעשיות הנלוות: "ברכות לזוכים בתחרות. זו אחת מהתחרויות המרשימות ביותר שהתקיימו בענף הבניין בישראל והיא מאפשרת לנו לראות את יופיה המופלא של מדינת ישראל בצורה חדשה ומרהיבה".
דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח הבנייה ויו״ר וועדת השיפוט: ״נחשפנו למאות תמונות יפיפיות ומרגשות והבחירה היתה קשה. מאחורי כל תמונה יש סיפור מרגש של מנופאי שבחיי היום יום חווה בדידות ועבודה בתנאים קשים ורגעי ההנצחה האלה חושפים את היופי מנקודת המבט של המנופאי, כמן פיצוי קטן על הבדידות המתמשכת".
