בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שהמדינה תפצה בכ-200 אלף שקל פלסטיני שמבנה בבעלותו במזרח העיר ניזוק עקב יישום צו הריסה על בנייה ללא היתר שהוצא לקומה השנייה. השופטת מרים קסלסי קבעה שהמדינה התרשלה כשחרגה מצו ההריסה המנהלי, ולכן עליה לשאת בנזקים.
מדובר במבנה בשכונת ראס חמיס, הסמוכה לגדר הביטחון, ששימש את התובע לסחר וייצור כלים חד-פעמיים. הוא הוקם לפני יותר מעשור ללא היתר, ובשלב מסוים ניתן צו הריסה מנהלי לקומה השנייה. ההריסה בוצעה בשתי פעימות – האחת במרץ 2021, והשנייה כשנה לאחר מכן, אז נהרס גם חלק משמעותי מהתקרה בקומת הקרקע.
אילוסטרציה תאונות בנייהאילוסטרציה תאונות בנייה
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
עקב כך פנה בעל הנכס לבית המשפט ודרש פיצוי של כמיליון שקל – כמחצית הסכום בגין נזק למבנה, והחצי הנוסף בשל אובדן סחורה וציוד.
המדינה טענה מנגד שהריסת התקרה נכללה בצו ההריסה, ולחילופין שאין מדובר ב"רשלנות רבתי". עוד נטען כי השבת המצב לקדמותו משמעה הותרת מבנה שהוקם שלא כחוק.
המדינה התעקשה שהאשם המלא נעוץ בתובע - שכן לולא הוקם המבנה הבלתי חוקי בקומת הקרקע, ממילא לא הייתה נבנית עליו הקומה השנייה, ואז גם לא היה צורך בצו ההריסה, והנזק לתקרה היה נמנע.
אבל השופטת קסלסי הדגישה שאין אפשרות להחיל צו הריסה מנהלי על עבודות אסורות שבוצעו לפני הוצאתו, בוודאי שלא עשור לפני כן. בהתאם לפסיקה, ציינה, הרשות לא מוסמכת להרוס מבנים שלא נכללו במפורש בצו, ופעולה כזו מהווה עשיית דין עצמית, חריגה מסמכות ורשלנות חמורה, המקימה חובת פיצוי כלפי הניזוק.
עו"ד יהושע (שוקי) ג'אנהעו"ד יהושע (שוקי) ג'אנה
יוצא אם כן, לדבריה, שהעיקרון הכללי המונע מצב של חוטא היוצא נשכר – "מעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה" – נסוג במקרה זה, בשל דין ספציפי המקנה עילת פיצוי בגין נזק שנגרם עקב מעשה בלתי חוקי מצד הרשות.
אגב כך הטיחה השופטת ביקורת נוקבת על התנהלותה הדיונית של המדינה, ובפרט על בחירתה לצרף לסיכומיה פסק דין כלשהו ללא אישורה: "צירוף ראיות חדשות לסיכומים הוא מעשה שלא ייעשה, והחירות שנטלה על עצמה מדינת ישראל לפעול בצורה קלוקלת שכזו – מביישת".
היא קבעה שברמה המשפטית, הריסת תקרת התובע מהווה רשלנות והפרת חובה חקוקה מצד המדינה, המצדיקה לחייבה בעלות תיקונה. מנגד נקבע שאין בסיס לבקשת התובע לפיצוי נוסף, בגין הפסדי ציוד ומלאי.
"כאשר רשות לאכיפה נדרשת לבצע הריסה, עליה להקפיד שהיא הורסת אך ורק את מה שנכלל בצו ההריסה", כתבה השופטת. היא ציינה שאמנם הצו נשוא ההליך הוצא כדין, אך "הריסה של חלק נכבד מתקרת המבנה הקיים – לא נכללה בו", ולכן מדובר בעבודה רשלנית.
בסופו של דבר חייבה השופטת את המדינה לשלם למחזיק קומת הקרקע, בשל נזקי התקרה, פיצוי בסך 198,279 שקל, זאת בתוספת 7,000 שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד ג'ורג' שוכרי • ב"כ הנתבעת: לא צוין • עו"ד יהושע (שוקי) ג'אנה עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין