1 צפייה בגלריה
זירת הפיגוע בדולפינריום בתל אביב ב-2001
זירת הפיגוע בדולפינריום בתל אביב ב-2001
זירת הפיגוע בדולפינריום, יוני 2001
(צילום: מיכאל קרמר)
בית המשפט למשפחה בראשל"צ דחה לאחרונה התנגדות לצוואה של קשישה שהלכה לעולמה והעניקה לנכד שלה – ניצול הפיגוע בדולפינריום בתל אביב ב-2001 - זכות שימוש בדירת המגורים שלה לכל ימי חייו. השופטת מירה רום פלאי דחתה טענות של בני משפחה אחרים, שלפיהן הסבתא לא הבינה על מה חתמה והייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד הנכד ואימו.
הסבתא מתה ב-2018 בגיל 95. היא ובעלה, שמת שנים רבות לפניה, הביאו לעולם בת ושני בנים, אחד מהם נהרג בשירות מילואים והותיר אחריו שלושה ילדים. בבעלות המנוחה הייתה דירת טריפלקס המורכבת משלוש קומות: בקומה התחתונה התגוררה שוכרת, בקומה השנייה התגוררה המנוחה ובקומה השלישית גר נכדה, הבן של בתה.
ב-2011 ערכה הסבתא צוואה באמצעות עורך דין ובה נקבע כי עזבונה יחולק באופן שווה בין בתה, בנה ושלושת ילדי בנה המנוח. לצד זאת הורישה המנוחה זכות מגורים וזכות שימוש בדירתה לנכד שלה, תוך הוראה כי הדירה לא תימכר אלא לאחר מותו. עוד נקבע כי בתה תוכל לרכוש את חלקם של יתר היורשים בדירה על פי שוויה כנכס תפוס.
שלושת ילדי הבן המנוח הגישו התנגדות לצוואה בטענה במועד עריכתה המנוחה הייתה בת 88 ומצבה הפיזי והקוגניטיבי היה ירוד. לדבריהם, היא לא הייתה כשירה מבחינה משפטית לערוך צוואה. הם הדגישו כי רצון המנוחה היה שילדיה יירשו את עיזבונה באופן שווה אך בפועל התוצאה היא חלוקה בלתי שווה ביניהם. הם הוסיפו שיש לקבוע שהמנוחה חתמה על הצוואה כשהיא נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד הבת, נוכח מצבה הרפואי והתלות שפיתחה בה.
הבת והנכד טענו מנגד כי הסבתא ערכה את הצוואה מרצונה החופשי והם כלל לא ידעו עליה. הם הוסיפו שהיא הייתה צלולה והמתנגדים לא גילו בה עניין בעת שהייתה בחיים אלא רק לאחר מותה. הם הסבירו שהמנוחה לקחה את הנכד תחת חסותה לאחר שעבר טראומה קשה בעקבות נוכחותו בפיגוע, שבעקבותיו התאשפז כמה פעמים והוכר על ידי ביטוח לאומי כנכה בשיעור 100%.
ואכן, השופטת מירה רום פלאי דחתה את ההתנגדות. היא ציינה שמומחה מטעם בית המשפט קבע שהמנוחה הייתה כשירה לחתום על הצוואה וכי אין במסמכים הרפואיים כל עדות שמחלותיה הגופניות השפיעו לרעה על יכולתה הקוגניטיבית.
היא הוסיפה שהוכח שהמנוחה ערכה את הצוואה מתוך הבנה של מורכבות המצב ורצונה מצד אחד לחלק את עיזבונה באופן שווה בין יורשיה, ומצד שני לדאוג להבטחת זכויות נכדה שגר בדירה, בשים לב למצבו הנפשי השברירי. השופטת דחתה את הטענות להשפעה בלתי הוגנת וכתבה כי מהעדויות עלה שהיא הייתה אישה עצמאית וצלולה, בעלת דעה איתנה, ששיקפה היטב את רצונה ויש לכבד רצון זה. המתנגדים חויבו בהוצאות בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ מבקשי קיום הצוואה: עו"ד שמואל בן אריה • ב"כ המתנגדים: עו"ד אבנר ימיני • עו"ד יוסי מיריל עוסק בירושות וצוואות • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין