תקציב המדינה וחוק הסדרים מעובה יובאו לאישור הממשלה ב-9 ביוני. כך נודע ל-ynet ול"ידיעות אחרונות". לדברי בכירי משרד האוצר, תקציב המדינה, שבשלב זה עדיין מתוכנן כתקציב דו-שנתי לשנים 2024-2023 צפוי להיות מאושר בישיבת הממשלה ב-9 ביוני ויובא לאישור סופי בקריאה שלישית בכנסת ב-21 בספטמבר - כשבאוצר עדיין בטוחים כי יימצא לו רוב בין חברי הכנסת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
למרות המשבר הקואליציוני, החליטו ראש הממשלה ושר האוצר להביא את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים לאישור הממשלה כבר בעוד שבעה שבועות. התקציב החדש לא יכלול קיצוצים בתקציבי המשרדים בשל העלייה המשמעותית בגביית המיסים. עם זאת, חוק ההסדרים יכלול מספר שינויים במיסוי, בהם כאלה שהוצאו מחוק ההסדרים הקודם שהוצמד לתקציב לשנת 2022.
1 צפייה בגלריה
נפתלי בנט
נפתלי בנט
אביגדור ליברמן ונפתלי בנט
(צילום: נעם ריבקין פנטון, אלכס קולומויסקי )
כפי שנודע, יכלול חוק ההסדרים כעשר רפורמות שהוצאו מהחוק הקודם, לאחר שהוכנסו בהן מספר שינויים שיאפשרו את אישורם.
סביב אחת הרפורמות הכלכליות העיקריות, שנועדה להיאבק בהעלמות מס של מיליארדי שקלים מדי שנה, קיימת עדיין מחלוקת עם עמדת משרד האוצר בשל התנגדות לחלק מהסעיפים במשרד המשפטים ובבנק ישראל. המדובר ברפורמה שמטרתה לאסור החזקתם בבית של יותר מ-50 אלף שקל במזומן ותחייב דיווח לשלטונות המס על החזקת סכום כסף עד 200 אלף שקל והסבר מהיכן הגיע הכסף. הרפורמה צפויה לאחר שינויים מסויימים להיכלל בחוק ההסדרים.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר כי "אין לנו ספק שיימצא רוב גם בכנסת לתקציב. חברי כנסת ממפלגות האופוזיציה יתמכו בתקציב, שכן הוא יכלול הטבות לאוכלוסיות שהם מייצגים". הגורם רמז כי מדובר בחברי כנסת מהמפלגות החרדיות.
גורם במשרד האוצר הדגיש כי להעברת תקציב המדינה וחוק ההסדרים - אף שמדובר בחוק יסוד - אין צורך ברוב של 61 חברי כנסת אלא ברוב רגיל בלבד. "מספיק שחבר אופוזיציה אחד לא יהיה נוכח באולם בעת ההצבעה כדי שהתקציב יעבור".