בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצוי של כ-148 אלף שקל לבנותיו של אדם שמת מסרטן כליות, משום שנלקחו ממנו ביופסיות מיותרות שגרמו לסיבוכים, ובהמשך הובילו להידרדרות במצבו עד לפטירתו. השופטת אפרת אייכנשטיין-שמלה קבעה שההחלטה של בית החולים איכילוב ליטול את הביופסיות מהווה רשלנות רפואית.
ביוני 2016 אושפז האב במחלקה לניתוחי חזה לצורך ביצוע פרוצדורה רפואית, על רקע הצטברות נוזלים משמעותית בבית החזה ומצוקה נשימתית. למחרת ביצעו הרופאים את הפרוצדורה ובמהלכה נטלו ממנו ביופסיות.
1 צפייה בגלריה
בית החולים איכילוב
בית החולים איכילוב
בית החולים איכילוב
(צילום: Fotokon / Shutterstock.com)
בעקבות הפעולה, שביצעו הכירורגים על דעת עצמם, החל דימום שחייב פתיחה של בית החזה לצורך עצירתו. בשל הצורך לייצב את מצב החירום לא ניתן היה להשלים את הפרוצדורה, והחולה הוחזר לאשפוז. באמצע יולי 2016 הוא שוחרר לביתו, ובהמשך הובא לבית החולים פעמיים נוספות על רקע מצוקה נשימתית. לאחר שחרורו האחרון הידרדר מצבו עד שהלך לעולמו בגיל 87.
בתביעה שהגישו הבנות בספטמבר 2018 נגד המדינה, עיריית תל אביב ושני הרופאים, נטען כי עצם ההחלטה על נטילת הביופסיות, מבלי שהסתפקו בביצוע הפרוצדורה הרפואית שלשמה הופנה אביהן מלכתחילה, מהווה רשלנות. לטענתן, בשל אי-השלמת הפרוצדורה נגרם לאביהן סבל רב והוא הפך לסיעודי עד למותו בייסורים. לדבריהן ביצוע הביופסיות היה מיותר, חסר תכלית, וסיכן לשווא את אביהן.
מנגד טענו הנתבעים כי לקיחת הביופסיות במהלך הפרוצדורה היא פרקטיקה רפואית מקובלת, הנעשית בהתאם למדיניות המחלקה. לדבריהם מדובר היה בפעולה בעלת סיכון נמוך ותועלת רבה, והם פעלו בדיוק על פיה, כאשר לא הייתה הוראת נגד כלשהי לביצועה.
השופטת אייכנשטיין-שמלה קבעה שהכירורגים לא פעלו כמצופה מהם בעצם החלטתם ליטול מהמנוח ביופסיות אגב ביצוע הפרוצדורה: "הוכח כי הנתבעים לא פנו לאונקולוגים בשום שלב עובר לביצוע הביופסיות לבירור אם קיים צורך בביצוע הפעולה". היא ציינה שגם לשיטת ההגנה - נטילת ביופסיה הינה פולשנית יותר מהפרוצדורה שאליה הופנה המנוח, ובעלת פוטנציאל לדימום.
עוד נדחתה טענת הכירורגים שלפיה לא הייתה "הוראת נגד" לנטילת הביופסיות. "לא מן הנמנע כי לו היו הנתבעים פונים לברר מול האונקולוגים כמצופה וכנדרש, אם יש מקום בכלל לנטילת ביופסיה או אם קיים סיכון מוגבר אצל המנוח - הייתה ניתנת להם הוראה נגד ביצוע הפעולה", נכתב.
בפסק הדין הודגש כי גם בהנחה שנטילת ביופסיה בחולים אונקולוגיים כעניין שבשגרה מתיישבת עם מדיניות המחלקה, ושמדובר בהחלטה שהיא בגדר שיקול דעתו של הכירורג, זה לא גורע מחובתו לבחון את מצבו של המטופל - ולא הוכח שהדבר נעשה במקרה של המנוח.
לסיכום קבעה השופטת שהנתבעים נהגו ברשלנות עם קבלת החלטתם על נטילת הביופסיות, ללא הפניה או התייעצות מקדימה עם גורם אונקולוגי. נפסק שבנות המנוח יפוצו ב-126.5 אלף שקל בגין נזק לא ממוני ועזרה, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 22 אלף שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעות: עו"ד נ. פוזנר • ב"כ הנתבעים: עו"ד ל. ליברמן • עו"ד בוריס סברדליק עוסק ברשלנות רפואית • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין