קיבוץ ניר עוז שנפגע אנושות ב-7 באוקטובר עדיין לא אישר את תוכנית השיקום שלו – בשונה מכלל היישובים האחרים שעברו תופת. אחת הסיבות: פער של 200 מיליון שקל בין התקציב שקיבל ממנהלת תקומה לבין דרישתו. בעוד שהתקציב שמנהלת תקומה אישרה לשיקום ובנייה מחדש עמד על 220 מיליון שקל, בניר עוז דרשו 420 מיליון שקל. היום (רביעי) הודיעו הצדדים שהגיעו להבנות ושהקיבוץ יקבל תוספת של כ-150 מיליון שקל - כך שהתקציב הכולל שלו עבור שיקום ופיתוח יהיה למעלה מ-350 מיליון שקל.
בקיבוץ אומרים שהם מרוצים מההסכמות הנוכחיות, אך שיש עוד תקציב שהם דורשים לשיקום הקיבוץ והקהילה, ושהם ימשיכו לדרוש אותו - כך שלמעשה גם ההסכמות הנוכחיות אינן סוף הסיפור.
בניר עוז הסבירו את דרישתם ב-200 מיליון שקל נוספים בכך שלדבריהם יש צורך לשפר את איכות הבנייה של הבתים הישנים ושהם חסרי מיגון ראוי. עוד מדברים על רצון להפוך את המקום ל"אטרקטיבי", כדי למשוך תושבים חדשים שיבואו לגור בו על אף הטבח שאירע בו, וש"יש להקצות תקציבים למימון ביניים עבור אלה שלא יוכלו לחזור". בקיבוץ אומרים: "כיצד ניתן לצפות ממשפחות חדשות וממשפחות חוזרות להעדיף את ניר עוז, שנפגע בצורה הקשה ביותר, כאשר ביישובים אחרים נבנים בתים מרווחים ובטיחותיים יותר? למרות זאת, תוכניות הבינוי של ניר עוז נותרו צנועות ביחס לסטנדרט בעוטף".
רון בהט, תושב ניר עוז, הוא האיש שתפקיד ריכוז הבנייה מחדש של הקיבוץ נמצא בידיו. לאחרונה אמר ל-ynet כי "מדברים איתנו על 'שיקום', אבל הסיפור כאן הוא שונה: ניר עוז צריך להיבנות מחדש. בעולם מובילה תפיסה לשיקום אזורים שנפגעו מאסונות הקרויה BBB) Build Back Better) – 'לבנות מחדש טוב יותר'. יש לאמץ את הגישה הזאת גם בניר עוז, וזה אחד הנושאים שהיו במחלוקת". לדבריו, "להבדיל מבמקומות אחרים בעוטף, בניר עוז היו הרבה בתים קטנים וישנים", הסביר, "אנחנו רוצים לבנות במקומם בתים ראויים ולהוסיף מבני ציבור, כדי שזה יהיה מקום אטרקטיבי, מטופח וצומח, עם קהילה חזקה".
לפני כשבוע, פרוייקטורית השיקום מטעם הקיבוץ, אמי פלמור, אמרה כי "המדינה מתעלמת מצורכי ניר עוז" וכי התקציב שאושר לא מספיק עבור השיקום הדרוש. עוד היא אמרה ש"הבירוקרטיה מערימה קשיים – הפקידוּת לא מצליחה להסתכל במבט על ודוחקת את ניר עוז לתוך 'תבנית שיקומית' אחידה. המדינה מניחה שהקהילה תכניס יד לכיס ותשלים את החסר באמצעות תרומות ופילנתרופיה, אך מדובר בציפייה לא ריאלית. שליש מחברי הקיבוץ נרצחו או נחטפו". היא מוסיפה כי מטרת הכסף המבוקש אינה "כדי לבנות ארמונות", ומדגישה: "כדי להחזיר את התושבים - חייבים לתת להם ביטחון ואיכות של חיים נורמליים".
כאמור, ניר עוז הוא היישוב האחרון מבין יישובי העוטף שנפגעו באירועי ה-7 באוקטובר שטרם נחתם עמו הסכם שיקום כולל. בהודעה משותפת שיצאה היום משר האוצר, השר לשיקום הצפון והדרום, מנהלת תקומה וקיבוץ ניר עוז – הודיעו שמתווה השיקום יאושר בימים הקרובים לאחר שהגיעו להבנות. לפי ההודעה: "תוכנית השיקום והבנייה של קיבוץ ניר עוז כוללת בין היתר הקמת שכונת חלוץ, תשתיות קהילתיות, צמיחה מחודשת וליווי תהליכי שיקום לטווח הארוך. במסגרת מתווה השיקום, תעביר מנהלת תקומה מקדמה לתכנון מוקדם של שכונת החלוץ שתאפשר להתחיל את בנייתה בהקדם האפשרי".
מהקיבוץ נמסר: ״14 מבני ובנות הקיבוץ שלנו עדיין מוחזקים בשבי חמאס. החזרתם היא חלק בלתי נפרד משיקום הקהילה שלנו בפרט, ומדינת ישראל כולה בכלל. אנחנו בונים את ניר עוז מחדש. הסיכום שהובא לפנינו אמש לאחר משא ומתן ממושך הוא צעד משמעותי וראשוני בדרך הארוכה לשיקום ניר עוז, המעניק רוח גבית לקהילה שלנו ומאפשר לנו להתחיל לבנות את ביתנו מחדש. המתווה שהציגו בפנינו נציגי מנהלת תקומה ואישר שר האוצר, משקף הבנה של האתגרים הייחודיים איתם מתמודדים אנשי ניר עוז – הן אלו שיבחרו לשוב ולהקים מחדש את ביתם בקיבוץ, והן אלו שבשלב זה אינם יכולים לשוב ויזדקקו לפתרונות חלופיים. אנחנו מחוייבים גם להם, ונמשיך לחתור עד שימצא המענה שיאפשר לכל קהילתנו לשוב לחיים ולהקים את ביתם היכן שיבחרו.
"אנחנו מודים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, לשר זאב אלקין ולצוות משרד האוצר על ההכרה בייחודיות ניר עוז, לראש מנהלת תקומה אביעד פרידמן על ההובלה הנמרצת מיום כניסתו לתפקיד, לצוות המנהלת על השיחות והמאמצים הרבים, ולראש מועצת אשכול מיכל עוזיהו על הליווי והעמידה האיתנה לצד ניר עוז במאבק. תקומת ניר עוז היא מבחן תקומת מדינת ישראל כולה".
