בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בלוד טוענים בעלי דירה בנתניה להונאה חמורה שהובילה למשכון הנכס לטובת מלווה חוץ-בנקאית, כל זאת באמצעות רשת מתחזים שפעלה לזייף את מסמכי הזיהוי שלהם. התביעה הוגשה בין היתר נגד בנקים ולשכת רישום מקרקעין, בטענה שכ"שומרי סף" הם התרשלו באי-מניעת העוקץ, ועל כן עליהם לפצותם.
התובעים הם אח ואחות, אזרחי ישראל המתגוררים בגרמניה. לטענתם, הם גילו להפתעתם שהדירה בארץ מושכנה לטובת חברה בע"מ העוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי, לאחר שזו העניקה לרשת מתחזים מסתורית הלוואה בסך שני מיליון שקל כנגד שעבוד הנכס.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
התביעה הוגשה באמצעות עו"ד מיכאל בן צבי, ולפיה פרשת העוקץ החלה לפני כשנתיים: דירתם נפרצה ונגנבו ממנה תעודות הזהות שלהם, ולטענתם התמונות שימשו את הנוכלים על מנת ליצור מסמכי זיהוי פיקטיביים. לטענתם נפתח חשבון פיקטיבי בבנק לאומי, נרכשה פוליסת ביטוח חיים מחברת הפניקס, ולבסוף ניתנה לרשת המתחזים הלוואת המשכנתה.
לפי האחים, במועדים הרלוונטיים לתביעה הם כלל לא שהו בישראל, ואין להם רישיון נהיגה ישראלי או כל עיסוק בארץ, כך שאין ספק שהפעולות לא בוצעו מטעמם. העוקץ הושלם, לטענתם, במרץ האחרון עם רישום המשכון לטובת המלווה החוץ-בנקאית – שעבוד שאותו דורשים הם לבטל כעת.
כאמור, התביעה הוגשה כנגד שורת שומרי סף, בהם בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות ולשכת רישום המקרקעין בנתניה – בטענה שהתרשלו באי-מניעת העוקץ ואיפשרו את רישום השעבוד הפיקטיבי. "גופים אלו אפשרו באין מפריע לכנופיית המתחזים לרשום משכנתה על הדירה, תוך הותרת התובעים להתמודד עם שעבוד פיקטיבי", נכתב בתביעה.
הם מתארים את השתלשלות עניינם כ"פרשת הונאה חמורה וגניבת זהות מתוחכמת". לטענתם מדובר בכשל מערכתי שבמסגרתו הנתבעים עצמו עיניהם והתעלמו מנורות אזהרה בוהקות לאורך כל הדרך, תוך הפרת חובת הזהירות המוגברת המוטלת עליהם.
נטען שאף לא אחד מאותם שומרי סף ביצע בדיקת נאותות בסיסית ואימות זהות פנים-אל-פנים, שהיו יכולים לגדוע את ההונאה באיבה. ברמה המשפטית טוענים האחים כי השעבוד לטובת החברה המלווה בטל מעיקרו, שכן נעשה ללא גמירות דעתם, תוך הבהרה מצדם כי "תקנת השוק" אינה חלה בנסיבות העניין, שעה שמדובר בזיוף זהות.
בשולי הדברים מציינים התובעים כי הם אינם היחידים שנפלו לעוקץ זה, וכי למיטב ידיעתם קיים מקרה נוסף בנתניה של הונאה כמתואר, תוך משכון הנכס לחברה.
התנהלות הנתבעים מוגדרת בתביעה כ"שרשרת מטרידה של מחדלים והפרת הוראות חוק". לצד הבקשה העקרונית - להצהיר על השעבוד הפיקטיבי כבטל – דורשים האחים מאותם גופים פיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם להם, בשל התרשלותם שלטענתם הובילה למצבם המצער.
מבעלת השעבוד, חברת "מגן אפיקים", נמסר: "חברת מגן אפיקים דוחה את הטענות המועלות נגדה. מדובר בהליך משפטי המצוי בראשיתו, והטענות העובדתיות והמשפטיות יתבררו במסגרת ההליך בפני בית המשפט המוסמך. החברה תפעל להציג את מלוא העובדות והראיות הרלוונטיות במסגרת ההליך, והיא סבורה כי אין מקום לקבוע מסקנות כלשהן טרם בירור התביעה לגופה. מטבע הדברים, ומאחר שההליך תלוי ועומד, החברה אינה מוצאת לנכון להתייחס מעבר לכך לטענות המועלות בכתב התביעה".
ממשרד המשפטים נמסר: "הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים פועלת בהתאם להוראות הדין העוסקות ברישום בפנקסי המקרקעין. כפי שעולה מכתב התביעה, בהיעדר כל חשד לזיוף או הונאה כלפי הרשות, לא עלתה כל טענה, בצדק, על אודות פעולה זו או אחרת אשר בוצעה שלא כדין על ידי רשם המקרקעין. זאת מאחר שככל שבוצעו הונאה וזיוף, הרי שאלה נעשו מחוץ לכותלי לשכת הרישום, באמצעות אמצעים מזהים ועל-ידי גורמים חיצוניים המוסמכים לכך על-פי דין.
"המסמכים שהוגשו ללשכה לצורך רישום פעולת המשכנתה נחזו להיות תקינים לחלוטין. הרשות פועלת ותמשיך לפעול ללא לאות להגברת האמון במרשם, ושוקדת כל העת על יצירת מנגנונים שיצמצמו מקרי זיוף והונאה".
מחברת "הפניקס" נמסר: "התביעה הועברה לחברה בימים אלה, אנו נלמד את פרטיה ונגיב כמקובל בבית המשפט".
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד מיכאל בן צבי
• המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
