ריאיון עם אורנה ברביבאי שרת הכלכלה יש עתיד
(צילום: טל שמעוני, משי בן עמי)
הגעת הפליטים מאוקראינה לישראל בתקופה האחרונה בעקבות הפלישה הרוסית, גורמת מצד אחד להמון ויכוחים בממשלה, בעיקר נוכח העובדה שמרבית אינם יהודים, אך במקביל עשויה לסייע בצורה כזאת או אחרת לכלכלה והתעשייה הישראלית. השרה אורנה ברביבאי התייחסה לדברים באולפן ynet.
"אנחנו צריכים להיות מאוד ברורים לגבי זה שאנחנו מאפשרים לאזרחים שנקלעו למצוקה להיכנס לארץ", מציינת שרת הכלכלה והתעשייה. "אנחנו נערכים בהיבטים של עבודה ופתרונות יצירתיים בכלל תחומי החיים ליהודים ולישראלים שיגיעו, אבל אני חושבת שבאותה צורה אנו צריכים להיות נדיבים ולאפשר לפליטים גם אם הם לא יהודים, להגיע לארץ ולקבל מענה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אז מה שעושה שרת הפנים לא טוב?
"שוחחנו והיא טוענת שהיקף הכניסה מעיד על כך שניתן מענה, אבל גם היא מבינה שצריך יהיה לעשות שינוי ולהקל. זו שעת מבחן לנו כמדינה, בטח כעם, שהייתה לו היסטוריה כזו חריגה בהקשרים של איך התייחסו אלינו, שאנחנו צריכים לגלות הרבה יותר הומניות לאנשים שמתדפקים על דלתנו, ללא ספק".
נגיד שיגיעו לכאן עשרות אלפי עולים. מה עושים בהיבטי קליטה, תעסוקה ודיור?
"זה בדיוק המודל בו אנו עובדים יחד עם משרד הקליטה והשיכון. אני מביאה את הערכים של התעסוקה ובנינו מודל שמדבר על 'בקו"ם' - תהליך מיון מהיר שבודק מי כאן להישאר לאורך טווח, ואז אתה מדבר על הכשרה והשמה, מה הצרכים, הרצונות והיכולות של האנשים. אין לי ספק שעל בסיס הכלים הקיימים היום, בחיזוק שלהם והתאמה רלוונטית למשל בהקשרים של שפה, כדי לייצר את הקשר המהיר והאופן בו בן אדם רוצה גם לעבוד, כדי להרגיש שיש לו שליטה בחייו ומסוגל לפרנס את משפחתו בכבוד. ברור לי שזה יעד משמעותי ואנחנו מחוברים, החל מתהליך הקליטה. הם יתמקמו ואם ירצו להתחיל לעבוד, יהיה לנו ממשק גם מול הפליטים".
אנחנו מדברים פה על אנשים אקדמאים בחלקם, אנשי טכנולוגיה רבים, יכול להיות באיזשהו מובן יעזרו ויפתרו את הבעיה של כוח האדם שיש לחברות הייטק בישראל?
"חד משמעית. לא יצרנו את המציאות הזו כדי לפתור בעיות בישראל חלילה, אבל אנו מסתכלים על העלייה של שנות ה-90 והמשמעות של היום של היציאה לפנסיות והחסך המאוד גדול באותה איכות אנושית שהגיעה לארץ ותרמה בכל דרך אפשרית. אין ספק שיש לזה פוטנציאל, אנחנו כמובן קודם כל דואגים לצרכים בסיסיים של התמקמות, דיור וביטחון אישי, וחלק מהעניין זה פרנסה. אני מבחינה בין מי שיישאר כאן לבין פליטי עבודה עם עבודה זמנית כזו או אחרת שנדרש לתת להם, אבל נמצה את העניין, ללא ספק זה רכיב משמעותי בקליטה שלהם".
במקביל, המלחמה באוקראינה עשויה להשפיע באופן ישיר על היבוא לארץ, כרגע לפחות במחירי החיטה, תחום שקשור ישירות לתוכנית הכלכלית, שברביבאי הייתה מאלו שהובילו אותה. "לא תכננו את המלחמה הזאת, וההשפעות שלה בהחלט יכולות להיות גם בהקשר הכלכלי", אמרה השרה. "אוקראינה ורוסיה מהוות מעל 60 אחוזים מהיבוא שלנו של חיטה. אנחנו מנטרים את המצב, ובמקביל מעודדים יבואנים לייצר אלטרנטיבות אחרות כדי לא לגלגל את זה לצרכן הישראלי".
עוד אמרה ברביבאי בנושא: "אני מסתכלת על המלאים בישראל, סה"כ אני לא מוטרדת מהיקף הסחורה או ממחסור מוצרים. אני כן חושבת שאולי יכול להיות צפי לעליות במובנים מסוימים".
מה יקרה אם פתאום יהיה לחץ בעקבות עליית מחירים ותצטרכי לעמוד מול שר האוצר?
"אני לא צריכה לעמוד מול שר האוצר, אלא עומדת לצדו בתוכנית הכלכלית. לדוגמה, אני לא חושבת שצריך עכשיו לשנות את הפיקוח על מוצר צריכה כמו לחם, שהוא מוצר צריכה מאוד בסיסי. קודם נראה מה ההשלכות וההשפעות. אם נראה שיש השפעה, למרות שאנחנו מצליחים להביא ממקומות אחרים בעזרת יבוא מקביל, אני משוכנעת שכממשלה נעשה הכל כדי לתת פתרון".
