קרב גדול הולך ומתפתח סביב הכרזת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להטיל מס מיוחד וקבוע לחמש השנים הבאות על הבנקים הגדולים בישראל. הרוחות התלהטו בשבוע האחרון, שר האוצר עיקש להטיל את המס והבנקים מכריזים, באמצעות איגוד הבנקים, על "מאבק חסר פשרות בכל הדרכים החוקיות לסיכול ההחלטה הגרועה הזאת".
למעשה, הדעות חלוקות סביב עניין אחד מרכזי: רווחי הענק של הבנקים שהגיעו ב-2025 כבר לכ-30 מיליארד שקל וצפויים על פי התחזיות להסתכם השנה בכ-34 מיליארד שקלים. והשאלה המרכזית כאן היא אחת: האם רווחי הבנקים גדלו כיוון שהם הגדילו את פערי הריבית שהם גובים ומשלמים, או דווקא צמצמו אותם, לצד הגידול העצום בכספים שהם מנהלים ופיטורי אלפי עובדים במסגרת צעדי התייעלות?
בנקאי בכיר הציג את המצב בדוגמא הפשוטה ביותר: חנות בגדים מכרה לקראת חורף סוער וקר במיוחד פי כמה מעילים בסתיו מאשר בשנה קודמת. המחירים כלל לא הועלו, אולם בגלל הכמות העצומה של המעילים שנמכרו, רווחי החנות זינקו. האם ראוי להעניש על כך את בעלי החנות?
מאידך, טענו בפנינו בכירי משרד האוצר וחברי הצוות שדן במיסוי על הבנקים, כי ההכנסות מריבית כשיעור מסך הנכסים של המערכת הבנקאית עלו באופן משמעותי ובפרט מהרבעון השני בשנת 2022 ואף דווקא בתקופת המלחמה. אמנם העמלות בבנקים פחתו, אבל כלשון גורם בכיר באוצר "הריביות שהבנקים גובים על ההלוואות לעומת הריביות האפסיות שהלכו וירדו בשנתיים האחרונות על הפיקדונות ויתרות העו"ש, הם התנהגות נבזית מכוערת של הבנקים כלפי ציבור שנמצא במלחמה".
ועוד אמר לנו בכיר באוצר: "המון לקוחות ששירתו מאות ימים במילואים בשנתיים האחרונות, במקום שהבנקים ילכו לקראתם בגדול, נתנו להם רק כמה פירורים, בעיקר אך ורק לפי הוראות בנק ישראל. במקום לנהוג לפנים משורת הדין כלפי הלקוחות בעת הקשה הזאת, הבנקים ניצלו את המצב ופשוט 'דפקו' את הלקוחות שלהם ככל שיכלו, כאשר ללקוחות אין כמובן כוח להגיב ולהתנגד למערכת כל כך משומנת ומתואמת".
אז מי בעצם צודק כאן?
על כמה עובדות אין עוררין. הריבית של בנק ישראל היא מהגבוהות בעולם והבנקים הם הנהנים העיקריים מכך. פערי הריבית אמנם גבוהים, אולם במפתיע הוצג גם לוועדה המיוחדת שמינה שר האוצר סמוטריץ', שדנה בהטלת המס שהוא כל כך רוצה להטיל על הבנקים, כי הם לא חריגים ואף נמוכים מאשר במדינות רבות. ועוד: רווחי הבנקים בישראל גדלו במיליארדים מדי שנה, כולל במלחמה מחד, אולם מאידך, כמו בחנות הבגדים שמכרה יותר מעילים, הבנקים ניהלו כספים בהיקף גבוה בעשרות אחוזים ב-2025 מאשר בעשור הקודם, וכאמור, במקביל פיטרו אלפי עובדים וסגרו סניפים רבים, ומכאן נובעים הרווחים העצומים.
מחצית מחברי הוועדה, בעיקר נציגי בנק ישראל ואגף התקציבים, בכלל התנגדו בתקיפות להטלת המס וכי הוועדה כלל לא המליצה למעשה חד משמעית על הטלת מס חדש על הבנקים. הנה כמה ציטוטים מהדיונים שנערכו, שנאמרו על ידי חלק מהמשתתפים: "ישנו חשש שהטלת מס קבוע על רווחי הבנקים עלולה לפגוע בציבור הרחב באופן עקיף, מכיוון שרוב מניות הבנקים מוחזקות על ידי הציבור. לפיכך, פגיעה ישירה ברווחיות הבנקים עלולה להוביל לירידה בשווי מניות הבנקים ובכך לפגוע בחיסכון הפנסיוני ובחיסכון לטווח הקצר והבינוני של הציבור בישראל".
2 צפייה בגלריה
מימין: אבי לוי מנכ"ל דיסקונט, ידין ענתבי מנכ"ל הפועלים, חנן פרידמן מנכ"ל לאומי
(צילומים: גיל נחושתן, ענבל מרמרי, ישראל הדרי)
ועוד: "אחד החששות שעלו בעבודת הצוות הוא שמס נוסף על הבנקים, בסופו של דבר, יתגלגל לצרכנים באופן שירע את מצבם. כך, מהלך שאמור להחזיר רווחים חריגים של הבנקים ולהעביר אותם לציבור, למעשה יפגע בציבור עצמו".
וגם: "חוקרים מהבנק המרכזי של איטליה ומהבנק להסדרי סליקה בין לאומיים מצאו כי מיסוי רווחי בנקים מוביל לעליית הריבית על ההלוואות. כלומר, את ההפסד לבנקים שנגרם כתוצאה מעליית נטל המס הם לא סופגים בעצמם, אלא רובו מועבר לצרכנים והם אלו שנפגעים בסוף התהליך".
בדוח הוועדה מוסבר גם כי "מעבר לגלגולו של מס החברות המוגבר אל הלקוחות בפועל, העלאת המס עלולה להשפיע לרעה גם על היצע האשראי וכך על רמת ההשקעות במשק".
הדרך לבג"ץ סלולה
ביקורת קשה על הבנקים, שאולי מצדיקה הטלת ריבית ו"ענישה" ליחס הבנקים את הלקוחות, השמיעה בסוף השבוע בוועידת "עוגן" בשיתוף "ידיעות אחרונות", הממונה על התחרות, מיכל כהן: "אנחנו מזהים חסם מעבר מאוד משמעותי של לקוחות בין בנקים כי הלקוחות בתחום הזה לא מעורבים. אין להם לא את הפנאי ולא את היכולת להשוות בין מוצרים בנקאיים. זיהינו שהבנקים בהתנהלות שלהם מעודדים את חוסר המעורבות. טוב להם שהלקוח רדום והם נמנעים מלשקף את המחיר, נמנעים מלתת מוצרים פשוטים, קושרים בין המוצרים, כך שריבית תלויה בכרטיס אשראי וכדומה".
הממונה על התחרות הבהירה כי היא שוקלת "לתת הוראה שתאסור על הבנקים להפלות בין לקוחות קמעונאיים במחיר הפיקדון ותחייב אותם בשקיפות. כל אחד יידע כמה הוא יקבל בכל בנק ויוכל לרכוש את הפיקדון מכל בנק. אנחנו בתהליך הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז וכך נוכל להטיל עליהם הוראות שיתרמו לתחרות".
באותו כנס התבטא בתקיפות המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשווילי, נגד הטלת מס על הבנקים: "הטלת מס כזה, שמוצע כעת, תפעל נגד התחרות שאנחנו רוצים ליצור. אם המדינה רוצה להטיל מס על רווחיות עודפת, שתמצא נוסחה איך לחשב זאת ושתטיל את המס על החברות באופן רוחבי, לא רק על הבנקים".
משהבינו באוצר שהטלת מס יתר על רווחי הבנקים, מס שלא יוטל על חברות ענק ומונופולים אחרים, עלול ליפול בבג"ץ, עלה הרעיון להטיל את המס המיוחד גם על החברות הגדולות שהגדילו מאוד את רווחיהן בשנים האחרונות. "ישנן חברות ציבוריות עם תשואה ממוצעת גבוהה יותר", אמרו באוצר. נתונים שהוצגו בהקשר זה בפני הצוות נותרו ללא התייחסות בדוח.
בסופו של דבר הצוות המיוחד ציין בדיוניו בנוגע להטלת המס על הבנקים כי "מתקיימים טעמים לשני הצדדים בשאלה האם יש להמליץ על הטלת המס, ועל כן ממליץ הצוות להביא את ההכרעה בשאלה זו להכרעת הדרג המדיני".
בפועל, מתברר כי הצוות לא קיבל כלל החלטה חד משמעית להטיל מס על הבנקים, ואם אכן אז בשיעור שהוא כמחצית מהשיעור הגבוה שעליו הודיע סמוטריץ של 15% (על 50% מהרווחים הגבוהים יותר השנה מאשר בשנים 2022-2018). הדוח הצביע בבירור על ההשלכות השליליות שעלולות להיגרם מהטלת המס על הבנקים.
הקרב הגדול על המס החריג הקבוע, בינתיים עד 2030, שמתכוון שר האוצר להטיל על הבנקים רק מתחיל. נראה כי הוא יימשך ביתר שאת בדיוני הכנסת וגם בבג"ץ. ובינתיים, הבנקים ימשיכו לגבות מאיתנו ריבית גבוהה על ההלוואות ולשלם ריבית נמוכה יחסית על הפיקדונות, כי הרי צריך להמשיך ולהרוויח בגדול גם בשנה הבאה.
וכאשר חבר שאל אם כדאי להמשיך ולהחזיק מניות של הבנקים, ששעריהן ירדו בימים האחרונים, ענה לו מומחה: במקום להרוויח 34 מיליארד שקלים, הם ירוויחו 33 מיליארד שקלים. ההפרש כה מזערי שלא יהיה שום הבדל בעתיד בכדאיות להחזיק או לא להחזיק בתיק מניות של הבנקים בישראל.
