1 צפייה בגלריה
ויכוח בין נשים
ויכוח בין נשים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט למשפחה בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך בין בנות זוג לשעבר, שנפרדו בזמן שאחת מהן הייתה בהיריון: השופטת הילה גורביץ עובדיה דחתה את בקשת בת הזוג שללא קשר גנטי להכיר בה כאמו של הקטין.
בנות הזוג הכירו ב-2009 וב-2010 הן ערכו טקס נישואים פרטי. ב-2011 הן החליטו להרחיב את התא המשפחתי: הוסכם כי הנתבעת תהרה והן רכשו כמה מנות של מתורם אנונימי באמצעות בנק הזרע. הנתבעת החלה טיפולי פוריות וזוגתה ליוותה אותה בכל הטיפולים. ב-2012 נולד בנן הבכור, שאותו גידלו יחד ובהמשך הוא אומץ רשמית על ידי התובעת.
בין לבין, בשל בעיה גניקולוגית, נכרת רחמה של התובעת. ב-2014 הן החלו טיפולי הפריה נוספים מהתרומות שנרכשו שלוש שנים קודם לכן. ביולי 2015 הרתה הנתבעת, אבל כארבעה חודשים לפני הלידה, כשבנן הבכור בן 3.5, הן נפרדו.
התובעת ציינה כי זוגתה סירבה לאפשר לה קשר עם הבן הצעיר, והיא פגשה בו רק כשהיה בן שנתיים. מאז, הפגישות ביניהם מתקיימות במרכז קשר בנוכחות הנתבעת. היא הוסיפה כי הנתבעת עושה הכל כדי לסכל את המפגשים.
היא ביקשה להוציא צו הורות פסיקתי הקובע שהיא אם הקטין. היא הדגישה שהבחירה להרות הייתה משותפת והיא ליוותה את הנתבעת לטיפול ההזרעה שהוביל להיריון. היא הוסיפה שטובת הקטין ואחיו הגדול היא שיהיו בחייהם שתי דמויות הוריות.
הנתבעת, האם הביולוגית, התנגדה לבקשה. לדבריה, זמן קצר לאחר תחילת הקשר הזוגי ביניהן הביעה התובעת סלידה מהבאת ילדים לעולם, והיא הרתה חרף ניסיונות התובעת להשהות את טיפולי ההפריה. לדבריה זוגתה לא רצתה קשר עם הבן הצעיר לאחר לידתו, ורק כשביקשה צו אימוץ לגבי הבכור העלתה את הדרישה להכיר בה כאמו של הצעיר.
השופטת הילה גורביץ עובדיה הבהירה כי ההורות שלה טוענת התובעת היא "הורות מתוקף זיקה לזיקה", כלומר, מכוח קשר הזוגיות עם בעלת הזיקה הגנטית לילד. היא ציינה כי יש להבחין בין מקרה שבו הזוגיות הייתה קיימת במועד הלידה לבין המקרה הנוכחי. מאחר שבנות הזוג נפרדו טרם הלידה, לא נוצרה ביחס לתובעת הורות משפטית וגם לא הורות פסיכולוגית.
זאת ועוד, התובעת השתהתה בהסדרת מעמדה ביחס לקטין למשך זמן משמעותי ללא סיבה מוצדקת. נקבע כי לא ניתן לקבוע הורות מתוקף זיקה לזיקה בשל אחאות או בשל טובת הקטין, שכן אחרת "אנו מותחים את המודלים ויוצרים מדרון מתגלגל... בצדק נשאלה על ידי הנתבעת השאלה מה יהא דינו של קטין שלישי אם ייוולד לנתבעת מאותה תרומת זרע? היכן עובר קו הגבול?".
בנוסף קבעה השופטת שהקטין חי במציאות ללא נוכחות התובעת. אמנם את המציאות יצרה הנתבעת, שהתנגדה לקשר, אך כיום החזרת הגלגל אחורה עלולה ליצור עבורו כאב, כעס, פיצול וקונפליקט נאמנות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד עירא הדר • ב"כ הנתבעת: עו"ד מתן חודורוב • ב"כ היועמ"ש: עו"ד נסרין נאסראלדין נאשף • עו"ד לילך אהל מסנר עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין