1 צפייה בגלריה
פטיש בית משפט
פטיש בית משפט
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט למשפחה בקריות קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה כספית שהגיש בן ממשיך במושב נגד אחיו שגר בחלקה עד שפונה ממנה לפני כשש שנים: התובע דרש לקבל דמי שימוש רטרואקטיביים על התקופה שבה אחיו גר במקום, אבל השופטת ליאת דהן חיון קבעה שהחיוב יהיה ממועד הגשת התביעה בלבד, תוך הפחתה של ארבעה חודשים לצורך מציאת דיור חלופי.
אביהם של האחים נפטר ב-2004 ואמם ב-2008. בתביעה שהגישו באוגוסט 2015 דרשו הבן הממשיך ואשתו שהאח והגיסה שגרו אז במשק יפנו אותו וישלמו להם דמי שימוש על שבע השנים שקדמו לכך. הצדדים הגיעו להסכם לעניין הפינוי והאח והגיסה עזבו בקיץ 2016, כך שנותרה במחלוקת שאלת דמי השימוש.
האח התובע טען שהזכויות במשק הוענקו לו כבן ממשיך בהתאם לרצון ההורים המנוחים עוד ב-1982. הוא ציין כי מ-1972 הוא עצמו מנהל את המשק והוא ובני משפחתו גרו בבית ההורים. לדבריו, המעבר של אחיו ואשתו לגור במשק התאפשר אך ורק בשל הרצון הטוב שלו ושל אשתו שהתחשבו במצבם הקשה.
ואולם לטענתם האח ואשתו השיבו להם רעה תחת טובה והגישו נגדו תביעות לביטול המינוי כבן ממשיך (שנדחו), ולכן החליטו להורות להם להתפנות מהמקום ולשלם דמי שימוש עבור 47 חודשים בסך כולל של 141 אלף שקל.
מנגד טענו הנתבע ואשתו כי לא קמה לאח כל זכות לתביעת דמי שימוש שכן בהתאם להסכמים עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), חל איסור מוחלט על המחזיק או על החוכר להשכיר נכס או חלק ממנו תמורת תשלום, והזכאי לבקש דמי שימוש הינו הבעלים, קרי רמ"י. לשיטתם, האח לא התנגד למגוריהם במשק ועד להגשת התביעה הוא מעולם לא דרש בכתב או בעל פה שיפנו את הנכס או שישלמו דמי שימוש.
עו"ד אלון סמואלעו"ד אלון סמואל
השופטת ליאת דהן חיון קבעה שאכן התובעים לא הוכיחו שביקשו מהאח ואשתו לפנות את הנכס לפני הגשת התביעה. היא הוסיפה כי אין די בקיומו של סכסוך משפטי בין הצדדים (לעניין ביטול המינוי כבן ממשיך) כדי ללמד על כך שביקשו את סילוק ידם של הנתבעים.
"חובתם למתן הודעה ברורה הינה בגדר חובה מוסרית, בפרט בנסיבות בהן הנתבעים התגוררו בנכס משך שנים רבות, אף עוד בחיי ההורים המנוחים", כתבה, ופסקה שאין לחייב את האח ואשתו שפונו בדמי שימוש רטרואקטיביים.
עוד היא קבעה כי אין לפסוק דמי שימוש עבור כל תקופת המגורים הממושכת במשק, בעיקר לנוכח ההסתמכות שנוצרה אצל הנתבעים על בסיס העובדה שהאח לא ביקש כל תמורה.
השופטת פסקה כי יש לתת לנתבעים שהות בת ארבעה חודשים ממועד הגשת התביעה למציאת דיור חלופי, שבעבורה לא יחויבו בדמי שימוש. לפיכך, הם חויבו בתשלום דמי שימוש עבור 8.5 חודשים בלבד עד מועד הפינוי, ובסך הכל 25,500 שקל. האח הנתבע חויב בנוסף בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד גיל-עד הלר • ב"כ הנתבעים: עו"ד מאיר זנטי • עו"ד אלון סמואל עוסק בדיני מושבים וקיבוצים • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין