סגנית נשיא בית משפט השלום ברמלה, השופטת אביגיל פריי, מתחה לאחרונה ביקורת על חברת הביטוח "איילון", שמנעה תגמולים מנפגע איבה שעבר תאונת דרכים. "כאשר מדובר בתושב שדרות שפונה מביתו בשל אירועי 7 באוקטובר, חווה טראומה מוכחת והוכר כנפגע פעולות איבה - מצופה היה מהנתבעת לגלות רגישות יתרה", כתבה וחייבה אותה לשלם לו את מלוא הנזק שתבע, כ-107 אלף שקל בתוספת הוצאות.
התובע סיפר ששב לביתו בעוטף רק במאי אשתקד. בתווך, בנובמבר 2024, הוא היה מעורב בתאונת דרכים, וכלי הרכב שלו, ששוויו 106,752 שקל, הוכרז טוטאל-לוס. בקשתו לתגמולי ביטוח מ"איילון" נדחתה בטענה שרישיונו לא היה בתוקף במועד התאונה.
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
באמצעות עו"ד אורי וינינגר הוא טען שבשל הפינוי מביתו הוא לא קיבל הודעה כלשהי על התליית רישיונו, גם לא מבעל הדירה שלו. לדבריו הוא חווה טראומה קשה עקב אירועי הטבח, והוכר בביטוח לאומי כנפגע פעולות איבה עם נכות נפשית זמנית. הוא עתר לפיצוי בגין מלוא שווי הרכב.
מנגד טענה "איילון" באמצעות עו"ד אמיתי סביון כי שללה כדין את תגמולי הביטוח מהתובע. היא הסתמכה על "חזקת המסירה", שלפיה הודעה שנשלחה בדואר רשום לכתובתו של אדם נחשבת כאילו נמסרה לו. לדבריה, התובע לא הוכיח שלא ידע על התליית רישיונו מסיבות שאינן תלויות בו.
עוד נטען כי האיש יכול היה לשוב לביתו כבר באפריל 2024, כחצי שנה לפני התאונה, אך בחר מטעמיו האישיים שלא לחזור לשדרות. היא הוסיפה שהיה עליו לבדוק באופן אקטיבי את מצב הנקודות שצבר.
אבל השופטת פריי דחתה את קו ההגנה והדגישה שהחברה לא הצביעה על מקור חוקי לדרישתה לברר אקטיבית את מצב הנקודות של התובע. היא הוסיפה שעל פי הודעת מנכ"לית עיריית שדרות, חזרת התושבים לעיר "הושפעה ממצבם הסובייקטיבי בהתאם לרמת החשש", ללא תאריך אחיד ומחייב.
כביקורת על חברת הביטוח הוסיפה: "אין בית המשפט יכול שלא להביע מורת רוח עמוקה מהתנהלותה של הנתבעת בהליך שלפניי. הנתבעת, כגוף מבטח וכשחקן מרכזי בשוק הביטוח, נושאת באחריות מוגברת לנהוג בתום-לב, בהגינות ובשיקול דעת, בפרט במקרים המורכבים והרגישים הנובעים מאירועי מלחמה וטרור".
ביחס לרקע עזיבת התובע את דירתו, צוין בפסק הדין כי "אין המדובר במעבר דירה מתוכנן או בשינוי כתובת גרידא... הנסיבות שהביאו את התובע לעזוב את ביתו היו טראומטיות ואף הביאו להכרתו כנפגע פעולות איבה... התעקשותה של הנתבעת לדרוש מהתובע - אשר היה שרוי במצב נפשי קשה ומפונה מביתו - לעמוד בסטנדרטים של מעקב אקטיבי אחר דברי דואר או עדכון כתובות, עולה כדי חוסר הבנה בסיסי של המציאות בשטח ושל השפעת אירועי המלחמה על אזרחי המדינה".
השופטת סיכמה כי בנסיבותיו הייחודיות של תיק זה "מצופה היה מהנתבעת לגלות רגישות יתרה ושיקול דעת מעמיק... תחת זאת הציגה הנתבעת גישה פורמליסטית ונוקשה, תוך התבצרות בטענות טכניות בדבר חזקת המסירה, וזאת מבלי לבחון באופן מהותי את מכלול הנסיבות האנושיות והמציאות המורכבת בה היה שרוי התובע".
היא ציינה כי התנהלות החברה בלתי ראויה ו"מנוגדת לרוח החוק ולעקרונות הצדק וההגינות". התביעה התקבלה במלואה, ו"איילון" חויבה לשלם לבעל הרכב 106,752 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחה של 23 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד אורי וינינגר • ב"כ הנתבעת: עו"ד אמיתי סביון • ynet הוא שותף באתר פסקדין