בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה שלוש אחיות שהתנגדו לצוואה שהותיר אביהן, ובמסגרתה נישל אותן והוריש את רכושו לאחיו ולגיסתו. השופטת עפרה גיא התרשמה שבניגוד לטענתן, האב היה כשיר בעת עריכת הצוואה ולא הוכחו מעורבות או השפעה בלתי הוגנת מצד הזוכים.
הצוואה נערכה באוקטובר 2010, ולפני כשנתיים הלך האב לעולמו בגיל 71 כשהוא גרוש. בנותיו, שסירבו להשלים עם הדרתן מהרכוש, הגישו התנגדות וההליך התגלגל לבית המשפט.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הן סיפרו שאביהן היה תשוש נפש, מרותק לכיסא גלגלים, בעל צרכים מיוחדים וכושר שיפוט לקוי, שלא ידע קרוא וכתוב וסבל מבעיות רפואיות סבוכות במשך עשרות שנים. לדבריהן הוא התמודד עם תחושת רדיפה ומחשבות שווא והיה צמוד למטפלת סיעודית, כך שלא ייתכן שהיה כשיר לחתום על הצוואה. בנוסף נטען למעורבות והשפעה בלתי הוגנת מצד הדוד ואשתו.
מנגד טענו הדוד ורעייתו שהמנוח היה כשיר לצוות במועד חתימת הצוואה, וכי לא הופעלו על ידם השפעה בלתי הוגנת או מעורבות הפוגמים בתוקף המסמך. מכאן, לטענתם, שיש לקיימו ככתבו וכלשונו.
ואכן, השופטת גיא דחתה את טענות הבנות. בסוגיית הכשירות צוין שיותר מחמש שנים לאחר עריכת הצוואה נבדק האב על ידי רופאה שמצאה אותו כשיר לביצוע פעולות משפטיות. היא ציינה שהבנות נמנעו "באופן תמוה ביותר" מלזמן לעדות את אותה רופאה, בניסיון להפריך את ממצאיה.
עו"ד רענן פלץעו"ד רענן פלץצילום: אלון פלץ
גם מומחה מטעם בית המשפט מצא שלמרות הקשיים השונים שמהם סבל המנוח – כגון מגבלות בדיבור ועיוורון חלקי – הרי שבתמונה הכללית, היה כשיר מבחינה קוגניטיבית לערוך את צוואתו. לפיכך לא הוכח שהאב איבד את כשירותו לבצע פעולות משפטיות, ובכלל זה צוואה, ולכן הטענה נדחית.
למסקנה דומה הגיעה השופטת ביחס לשאר טענות ההתנגדות. בנושא המעורבות היא אימצה את עדות עורך הדין שערך את הצוואה, ולפיה בשעת חתימתה נכחו בחדר הוא, המנוח, ועורכת דין נוספת ממשרדו ששימשה עדה. עורך הדין התרשם שהמנוח הבין את צוואתו, והשופטת כתבה שעדותו "קוהרנטית ואמינה".
עוד נקבע שאין בסיס לטענת הבנות כי על אביהן הופעלו מניפולציות והשפעות פסולות. "אכן", נכתב בפסק הדין, "אין חולק שהמנוח היה קשור לאחיו, שהתגורר בסמיכות אליו וסייע לו רבות. עם זאת, אין מחלוקת כי המשיב לא היה היחיד שסייע למנוח".
בהקשר לכך צוין שבמשך יותר משני עשורים הייתה למנוח מטפלת צמודה, וכי בנותיו – אף שגרו רחוק – דאגו לצרכיו, היו עימו בקשר, עשו לו קניות וטיפלו בענייניו הכספיים. בנסיבות אלה לא הוכח שהדוד פעל לבודד את אחיו מסביבתו ויצר כלפיו תלות העולה כדי השפעה בלתי הוגנת. "המנוח נעזר, כאמור, גם במטפלת, גם בבנותיו וגם ביתר אחיו – ולא רק בסיועו של המשיב", הודגש.
בסופו של דבר הורתה השופטת על דחיית ההתנגדות במלואה וקיום צוות המנוח לטובת אחיו וגישתו. שלוש האחיות חויבו ב-60 אלף שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המתנגדות: עו"ד מיטל מזרחי • ב"כ המשיבים: עו"ד יצחק סרויא • עו"ד רענן פלץ עוסק בירושות וצוואות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין