1 צפייה בגלריה
פועל פועלים תאונת עבודה תאונות אילוס אילוסטרציה
פועל פועלים תאונת עבודה תאונות אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש פועל פלסטיני על החלטה של בית הדין בחיפה, שדחה את תביעתו להכרה מביטוח לאומי כנפגע עבודה, בעקבות תאונה שאירעה על גג בבית פרטי בפרדס חנה.
הפועל הוא תושב כפר בנפת ג'נין. לפני כ-5.5 שנים הוא הגיש תביעה לביטוח לאומי שבה טען כי נפצע קשה כשהועסק על ידי קבלן ישראלי. ביטוח לאומי דחה את התביעה מאחר שהפועל לא דווח כעובד של אותו קבלן ולא היה מבוטח. בנסיבות אלה הגיש הפועל תביעה לבית הדין לעבודה.
הוא העיד שבמועד התאונה לא היה לו היתר עבודה בישראל, אך היה לו היתר שהייה. לדבריו, באותו יום עמד בכיכר בחדרה כדי למצוא עבודה. הקבלן, שהכיר אותו מעבודות קודמות, אסף אותו והציע לו לעבוד עבורו למשך כשבועיים בעבודת רעפים תמורת 400 שקל ליום.
לאחר שהסכים, הם נסעו יחד לאתר העבודה, שהתברר בדיעבד כבית פרטי. הם הוציאו את כלי העבודה מהרכב, עלו על גג הבית והקבלן הנחה אותו ואת הפועל הנוסף שהיה עמו לפרק את הרעפים ולהתקין חדשים. הוא החל לעבוד והדבר הבא שהוא זוכר היה שהתעורר לאחר 13 ימים בבית החולים תל השומר. בין היתר אובחנו אצלו שברים בגולגולת, דימום מוחי ושברים בצלעות.
בית הדין לעבודה דחה את התביעה. הוא תהה מדוע הפועל היה על הגג וציין כי בגרסתו נמצאו סתירות. עוד צוין כי גם בהנחה שהתובע הועסק אצל אותו קבלן, ספק אם הוא נחשב "עובד" לפי חוק הביטוח הלאומי שכן מדובר בכח עבודה מזדמן לטווח קצר.
בערעור שהגיש הפועל הוא ציין כי הבעלים של הבית הפרטי שבו בוצעו העבודות העיד כי התרשם שהוא עבד עבור אותו קבלן ישראלי, ובנוסף, בכל המסמכים הרפואיים צוין שמדובר בתאונת עבודה.
הרכב השופטים - לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ומיכאל שפיצר - קיבלו את הערעור. הם ציינו כי אין מחלוקת שהמערער נפצע קשה כשנפל מגג הבית הפרטי. באותה עת בוצעו על הגג עבודות בנייה באמצעות פועלים של קבלן ישראלי ששירותיו נשכרו על ידי בעלי הבית. נסיבות אלה של זמן ומקום מחזקות משמעותית את גרסת הפועל, כתבו השופטים.
צוין כי תמיכה נוספת בגרסת המערער נמצאה בעדות בעל הבית, שראה את הפועל שרוע על הקרקע מיד לאחר נפילתו, ואת הקבלן מזמין אמבולנס ודואג לפינויו של המערער לבית החולים. הם ציינו שמדובר בעד אובייקטיבי שהבין בזמן אמת כי המערער היה עובד של הקבלן.
השופטים הוסיפו כי מהראיות עלה שהמערער התקבל לעבודה כפועל על בסיס שכר יומי, כי הוא לא היה עצמאי וכי הוא גם לא היה "עובד לשעה" בהתאם להגדרה בחוק ביטוח לאומי, שכן העבודה תוכננה לשבועיים. בנסיבות אלה נקבע שהפועל זכאי להכרה בו כנפגע עבודה מכוח החוק, גם אם הקבלן לא דיווח עליו ולא שילם עבורו דמי ביטוח.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערער: עו"ד חוסיין אבו חוסיין • ב"כ המוסד: עו"ד יוסף פולסקי • עו"ד ג'אהד חורי עוסק בנזיקין • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין