1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית הדין לעבודה בירושלים קבע לאחרונה כי מנהל סניף ברשת המרכולים "זול טוב", שעבודתו הופסקה אחרי שנתפס גונב סחורה, זכאי לפיצויים של כ-145 אלף שקל על פיטורים שלא כדין וזכויות סוציאליות.
התובע הועסק בשנים 2019-2016 ברשת "דלישס מרכולים" בע"מ, ומשנת 2017 החל לשמש כמנהל סניף. ביוני 2019 הוא נתפס על ידי מנהל הרשת ומנהל התפעול שלה כשיצא מהסניף עם שקית מוצרים בשווי 150 שקל. הוא אישר בפניהם שלא שילם על המוצרים.
בהמשך היום נערך לו שימוע והוא הוחתם על ידי עורך הדין של הרשת, בנוכחות מנהליה, על כתב ויתור שבו הודה בגניבת סחורה בשווי עשרות אלפי שקלים והצהיר כי בשל כך הוא מפוטר מבלי שישולמו לו פיצויי פיטורים, משכורת אחרונה או כל תשלום אחר שמגיע לו. כמו כן הוא התחייב במסמך לשלם לרשת 30 אלף שקל לכיסוי חלק מחובותיו בגין מעשי הגניבה.
זמן קצר לאחר מכן הוא הגיש תביעה נגד הרשת, שבה דרש לבטל את כתב הוויתור בטענה שהוא בלתי חוקי. לדבריו, הוא חתם על המסמך תוך הטעיה, עושק ואיומים מצד מנהלי הרשת שיגישו נגדו תלונה וייגרמו למעצרו, ונאמר לו שיש בידיהם סרטונים ממצלמת אבטחה שבהם הוא נראה לוקח מוצרים רבים ללא תשלום.
עו"ד גולן לויעו"ד גולן לויניר סטולוביץ
החברה טענה מנגד שהתובע הודה בפני אנשי ההנהלה שגנב מוצרים במשך תקופה ארוכה, ורק לאחר שהתייעץ עם גורמים שונים מטעמו חתם על כתב הוויתור מרצון והסכמה לכל סעיפיו. היא הגישה תביעה שכנגד לפיצוי בסך 473,500 שקל בגין סחורה שנטל התובע מבלי ששילם לכאורה ואובדן רווחים.
השופט דניאל גולדברג קיבל את תביעת העובד באופן חלקי. נקבע שהוכח שהתובע התוודה שלקח מוצרים מבלי ששילם עליהם ביום שבו נתפס ובפעמים אחרות. בנוסף, בכתב הוויתור הוא הודה בגניבות והבין על מה הוא חותם.
עם זאת נקבע שכתב הוויתור בטל מפני שהתובע חתם עליו לאחר שהוטעה על ידי מנהלי החברה ובא כוחה שיש בידיהם ראיות המעידות שביצע גניבות. השופט ציין כי יש להניח שלולא ההטעיה, התובע לא היה חותם על המסמך, שכן בפועל הסרטונים היו מטושטשים ולא ניתן לראות בהם בבירור מה בדיוק התרחש.
משבוטל כתב הוויתור, נפסק כי התובע זכאי לכל הזכויות שעליהן ויתר, בהן בין היתר משכורת אחרונה, ימי חופש, הבראה, שעות נוספות, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בשל אי מתן שהות להתכונן לשימוע, אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה ופיצוי לדוגמה לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר. לכך יתווספו הוצאות ושכר טרחת עו"ד, ובסך הכל תשלם לו הרשת 144,670 שקל. התביעה שכנגד שהגישה הרשת נדחתה ונקבע שהיקף הגניבות וסכומן לא הוכחו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד יהונתן גוטליב • ב"כ הנתבעת: עו"ד שחר אלון • עו"ד גולן לוי עוסקת בדיני עבודה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין