בית משפט השלום בעכו זיכה לאחרונה מחמת הספק גבר מאישום בתקיפת פרודתו, לאחר שנמצאו סתירות בגרסתה ובגרסת בנם, שהיה עד ישיר לאירוע. השופט וויליאם חאמד ביקר את המשטרה שלא גבתה עדות מעורך דינה של האישה, שנטען כי היה הראשון לשמוע על האירוע.
בני הזוג הם הורים לשלושה שבתקופה הרלוונטית, דצמבר 2021, היו פרודים בהליכי גירושין. בכתב האישום נטען שהאישה הגיעה לבית בן זוגה לשעבר כדי לקחת את הילדים, ובוויכוח שהתעורר ביניהם תפס הגבר בחוזקה בידה והטיח אותה בעוצמה על הקיר. צוין שבנפילתה נפגע בנם בן ה-7 שהיה לצדה.
אוטיזםאוטיזם
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
על פי האישום, כתוצאה מהתקיפה נגרמו לאישה חבלות בדמות שטף דם כחול ביד ימין וסימן אדום בברך ימין, והבן נפגע בראשו מהקיר. לבעל יוחסה עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, אולם הוא טען להגנתו שמדובר בעלילה. לגרסתו, בזמן האירוע הוא חיתל את בנם האחר וכלל לא נגע בפרודתו, שלדבריו "הפילה את עצמה", ולחילופין מעדה בגלל חפצים שהיו מפוזרים על הרצפה.
הבעל הפנה לסתירות לשיטתו בעדות של האישה. כך למשל, בעוד כתב האישום ציין שנחבלה ביד ימין, היא העידה שדווקא ידה השמאלית נפגעה. הוא טען גם למחדלי חקירה משמעותיים, כגון אי-ביצוע עימות בין הצדדים ואי-חקירת עורך הדין שאליו פנתה המתלוננת סמוך לאירוע.
ואכן, השופט חאמד ביקר את בחירת המשטרה שלא לגבות עדות מעורך הדין, שלפי גרסת האישה היה הראשון לדעת על תקיפתה, ואף "שמע את הילדים צורחים ונסערים ברקע", תוך שניסה להרגיעה.
בהכרעת הדין נכתב: "נכון היה כי המשטרה תגבה הודעה מהעד הנ"ל, והמאשימה תזמנו לעדות. המדובר במחדל חקירה משמעותי, שגרם לפגיעה קשה בזכותו של הנאשם להליך הוגן".
השופט גם הסכים שנפלו סתירות לא מבוטלות בגרסתה. כך למשל, בעוד שלפי עדותה בבית המשפט נכנסה לבית הפרוד רק לקחת את הילדים, לעובדת הסוציאלית סיפרה שהייתה מעוניינת לקחת משם מכשיר אינהלציה. גם טענתה שבנה היה עד ישיר לתקיפתה קרסה למקרא תמליל עדותו בפני חוקרת הילדים.
הילד סיפר שבזמן ששיחק מחוץ לבית יצאה אימו בוכה. הוא שאל אותה מה קרה, והיא ענתה שאביו תפס אותה בידיו והפיל אותה. "בפנינו סתירה חזיתית בין גרסת המתלוננת לבין גרסת הקטין, כאשר אין כל הסבר סביר ליישב בין השניים", נכתב.
מכל מקום, לדברי חוקרת הילדים עצמה קיים קושי להעריך אם האירוע אכן התרחש בנסיבות שתיאר הקטין. הוא מסר בפניה שלל גרסאות, וחלקים רבים בעדותו נותרו לא ברורים, מבלי שהצליח להסביר אותם, לרבות עצם נוכחותו באירוע. החוקרת ציינה כי הילד "היה חשוף לשיחות במשפחה על האירוע", כך שייתכן שלמד עליו מכלי שני.
השופט סיכם "כפי שגרסת המתלוננת הינה סבירה, כך גם גרסת הנאשם הינה סבירה", ועל כן אין אפשרות להרשיעו במיוחס לו, מאחר שאשמתו לא הוכחה מעבר לספק סביר. לאור זאת הוא הורה על זיכויו מחמת הספק.
• לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין • עו"ד רפאל תירם עוסק בפלילי • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין