האם אפשר למנות אפוטרופוס אחר לאדם שחתם על ייפוי כוח מתמשך לטובת קרוב שלו? לאחרונה השיב על כך בית המשפט למשפחה בחדרה בחיוב. לאחר שעמותה מונתה כאפוטרופוס לענייניה של קשישה הנעדרת כשירות, לבקשת בתה, הגישה בת אחרת בקשה לביטול המינוי בשל קיומו של ייפוי כוח מתמשך לטובתה. אבל השופטת יפעת שקדי שץ הטילה ספק בכושרה של הבת לדאוג לאמה והותירה על כנו את מינוי העמותה.
ההליך המשפטי בעניין האם נפתח בספטמבר 2021, כשאחת מבנותיה ביקשה למנות אפוטרופוס לגופה ורכושה לנוכח מצבה הירוד. שנה לאחר מכן נעתר בית המשפט לבקשה והעניק צו מינוי זמני לעמותה מסוימת.
אחותה של המבקשת, שמסוכסכת עמה ושבביתה גרה אמן, הגישה בינואר האחרון בקשה לביטול צו המינוי. לטענתה, אמה חתמה ביוני 2019 על ייפוי כוח מתמשך, שבמסגרתו מינתה אותה להיות אחראית על מכלול ענייניה, ומשכך אין צורך במינוי אפוטרופוס. לתמיכה בבקשתה היא צירפה חוות דעת גריאטרית שלפיה אמה הייתה צלולה בשעת החתימה על המסמך.
אלא שאחותה והיועץ המשפטי לממשלה התנגדו לבקשת הביטול. האחות טענה שיש בידה ראיות לכך שאמה לא הייתה כשירה בשעת החתימה על ייפוי הכוח המתמשך, והיועמ"ש הוסיף שעצם העובדה שהממונה שתקה לאורך ההליך המשפטי מהווה חוסר תום לב מצדה. לגופו של עניין הוא ציין שהתנהלות הממונה כלפי אמה מחפירה ומצדיקה לבטל את ייפוי הכוח המתמשך, בפרט כשהוא מעולם לא הופעל.
עו"ד אורי שבתאיצילום: גל שבתאיהשופטת שקדי שץ התרשמה מהראיות שהאם אינה כשירה. בין היתר נמצא שהאם נחשפה להתאבדות של בן משפחה מול עיניה, ומאז חוותה ירידה בתפקוד על רקע נפשי. עוד נמצא שהיא נטלה יותר מדי כדורים, וחוותה דיכאון, בעיות בזיכרון ובלבול. כך למשל, היא אמרה לעובדת הסוציאלית שתחקרה אותה כי היא בת 25 וטעתה לחשוב שנכדתה היא בתה.
בנסיבות אלה נקבע כי התנאים להפעלת ייפוי הכוח המתמשך מתקיימים, אולם אי-הפעלתו על ידי הבת במשך תקופה כה ארוכה גרמה לפגיעה באם הקשישה, ומהווה עילה לביטולו: "בנסיבות שבהן האם אינה יכולה לדאוג לענייניה, שעה שהיא זקוקה לסיוע ונדמה שיש ספק לגבי מיצוי זכויותיה – מצופה היה שתבוצע פעולה להפעלת ייפוי הכוח לטובתה".
השופטת הוסיפה שמלבד אי הפעלת ייפוי הכוח, הבת שמונתה פעלה בצורה שאינה הולמת את מעמדה כשבין היתר בודדה את אמה מבני משפחתה, הגבילה את חירותה ואף מנעה ממנה שירותים נחוצים.
עם זאת צוין שטרם הבשילה העת לביטול ייפוי הכוח המתמשך, שכן נסיבות חתימת האם עליו ושאלת כשירותה במועד החתימה עדיין לא הובררו. משכך היא נקבע שצו המינוי לטובת העמותה ייוותר על כנו, כאשר אם בעתיד תבקש הבת להפעיל את ייפוי הכוח – בית המשפט יכריע בשאלת תוקפו בהינתן הערפול סביב נסיבות החתימה והשאלה האם הוא משרת את טובת האם. השופטת חייבה את הבת-הממונה לשלם הוצאות משפט בסך 5,850 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אורי שבתאי עוסק בייפוי כוח מתמשך
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
