בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הכריע לאחרונה בסכסוך רכושי חריג בין בני זוג הנמצאים בהליכי גירושים: חרף הסכם ממון שקבע שבית המגורים היוקרתי שלהם יהיה שייך לשניהם בחלקים שווים, כיבדה השופטת אליה נוס פתק שעליו חתמו כמה שנים לאחר מכן, ובו נקבע שהבעל יקבל שני שליש מהזכויות בנכס.
ביולי 2000, לפני נישואיהם, חתמו בני הזוג על הסכם ממון שקבע בין היתר שבית המגורים יהיה משותף להם "בחלקים שווים - אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". עוד נכתב ש"כל שינוי בעקרונות האיזון שנקבעו בהסכם זה ייעשה בכתב, ובדרך בה נעשה ואושר הסכם זה".
1 צפייה בגלריה
זוג לאחר מריבה ופרידה
זוג לאחר מריבה ופרידה
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
לדברי הבעל, ביולי 2006 הם רכשו את בית המגורים, ששוויו מוערך כיום ב-15 מיליון שקל. לפני העסקה חתמו בני הזוג על פתק שקבע כי "למרות ההסכם שחתמנו עוד לפני החתונה, אנו מחליטים לשנות את הסעיף הקשור לאחזקת הבית (בעלות). הבית יהיה בבעלות שנינו, אך לא בבעלות שווה". ואכן, בטאבו נרשם הנכס בחלוקה של שני שליש לבעל ושליש לאישה.
לאחר שנפרדו טענה האישה בבית המשפט שהפתק בטל משום שהוא סותר את הסכם הממון. מנגד התעקש הבעל שהמסמך תקף. לדבריו הוא נחתם על רקע שינוי נסיבות בלתי צפוי: הורי האישה לא השתתפו במימון רכישת הבית, חרף הבנה מוקדמת שיעשו זאת. מנגד, הוריו השקיעו בעסקה יותר ממיליון דולר ומכאן הרציונל בשינוי חלוקת הזכויות. הוא ציין שהפתק נחתם "באווירה טובה ומתוך שמחה".
עו"ד ליבנת גבסיעו"ד ליבנת גבסיצילום: אביה עמאר
השופטת נוס קיבלה את ההסבר שסיפק הבעל לעריכת הפתק וקבעה שהוא מניח את הדעת. האישה העלתה אמנם תזה נגדית, שלפיה המסמך נערך על רקע לחצים שחווה הבעל בעבודה, אך נדחתה. בפסק הדין צוין שגרסה זו לא מבהירה מדוע דווקא לחצים אלה גרמו לכך שיש להעניק לבעל חלק גדול יותר בבית.
בנוסף, על פי טענת האישה נחתם הפתק לאחר שהבעל חזר מהעבודה, ואולם מבירור המועד המדויק עלה שהוא בשבת - יום שבו הבעל אינו עובד.
"מאחר שהאישה הודתה כי למעט אספקת קרמיקה וכלים סניטריים לבית אשר בנו הצדדים לא שילמו הוריה דבר עבור רכישת הבית, ניתן לאתר היגיון בהוראות המסמך, אשר הקנה לאיש חלק גדול יותר מן הזכויות בבית, אך בשום אופן לא קיפח את האישה, שנותרה ובידיה זכויות בלתי מבוטלות בבית יקר ערך", כתבה השופטת.
היא קבעה ששתיקת האישה לאורך השנים בקשר לרישום הלא-שוויוני בטאבו, והעלאת דרישתה לחלוקה שוויונית רק עם פרוץ הליכי הגירושין "יוצרת מניעות להעלאת הטענה כעת, בחוסר תום לב".
לפיכך השופטת הורתה על דחיית התביעה, תוך שקבעה כי הבית יחולק בהתאם לאופן שבו נרשם: שני שליש לבעל ושליש לאישה. כלומר היא עדיין תצא עם זכויות המוערכות בחמישה מיליון שקל. לטובת הבעל נפסקו הוצאות משפט בסך 35 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד ד"ר רונן דליהו • ב"כ הנתבעת: עו"ד ד"ר אליעד שרגא • עו"ד ליבנת גבסי עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין