1 צפייה בגלריה
מנורה מבטחים
מנורה מבטחים
(צילום: מנורה מבטחים)
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה לתגמולי ביטוח שהגיש מכונאי רכב נגד חברת "מנורה מבטחים", אחרי שנקבע שהיא התנהלה בחוסר תום לב כשדחתה אותו בטענה להתיישנות.
ב-1996 ו-2002 רכש המבוטח ממנורה פוליסות ביטוח חיים שאליהן צורפו נספחים לכיסוי מקרים של נכות מתאונה ואובדן כושר עבודה. בספטמבר 2008 הוא נפצע בתאונת דרכים ובהל מכאבים בעמוד השדרה צווארי, בגב ובצוואר. ב-2012 דחתה מנורה את תביעתו לקבלת פיצוי על נכות מתאונה ותגמולים על אובדן כושר עבודה, בין היתר, בשל התיישנות.
בתביעה שהגיש ב-2013 טען הנפגע כי מגיעים לו תגמולים בגין אובדן כושר עבודה ונכות קבועה. מומחה לרפואה תעסוקתית מטעמו העריך כי הוא מצוי באובדן כושר עבודה מלא לצמיתות במקצועו כמכונאי רכב. התובע טען שסכום הפיצוי החודשי המגיע לו עבור אובדן כושר עבודה עומד על 25,135 שקל והפיצוי עבור נכות מתאונה עומד על 523,955 שקל.
מנורה כפרה בחבות לשלם את תגמולי הביטוח. היא טענה שהתביעה בעילת נכות מעבודה התיישנה מאחר שהוגשה לאחר שחלפו שלוש שנים ממועד התאונה. הוא הוסיפה שגם התביעה בעילת אובדן כושר עבודה התיישנה בחלקה וציינה שהתובע פנה אליה לראשונה רק באפריל 2012 - ולכן איבד את זכאותו לתגמולי ביטוח בגין התקופה שלפני כן. לגופו של עניין היא טענה כי התובע יכול לעבוד במגוון עבודות במוסך ואינו מצוי באובדן כושר עבודה.
השופט מנחם (מריו) קליין הבהיר שלעניין מתן הודעות, סוכן הביטוח נחשב כשלוחו של המבטח, זולת אם הודיע המבטח כי יש לשלוח הודעות למען אחר. הוא ציין שהתובע שלח לסוכנת הביטוח הצהרת בריאות כבר בדצמבר 2008, כמה חודשים לאחר התאונה, כחלק מבקשתו לבצע שינויים בפוליסה וניתן לראות בכך הודעה למבטחת. זאת ועוד, בתקופה שלאחר מכן הסוכנת העבירה למנורה מסמכים הנוגעים לשינויים בפוליסות והוכח שהיא ידעה שהתובע לא שב לעבודה.
נקבע שנסיבות אלה, שבהן הסוכנת הגישה למנורה את התביעה לאובדן כושר ולנכות לאחר חלוף שלוש שנים מהתאונה ומנורה סירבה להאריך את תקופת ההתיישנות, מהוות התנהלות בחוסר תום לב. לפיכך נדחתה טענת ההתיישנות הן לעניין הנכות מהתאונה והן לעניין אובדן כושר עבודה.
השופט קבע בנוסף שהתובע נותר עם נכות רפואית כוללת של 14.44%. הוא הבהיר כי מהעדויות עלה שהתובע לא שב לעבודה ממשית לאחר התאונה, ואביו מעסיק אותו במוסך רק כדי לשמור עבורו על שגרה תקינה יחסית, אך הוא חסר תועלת ואף מפריע למהלך העבודה התקין.
לאור זאת נקבע שהתובע נמצא באובדן כושר עבודה מלא החל מתחילת ספטמבר 2008, ועל מנורה לשלם לו את התגמולים המגיעים לו וכן את הפיצוי בגין נכות מעבודה. הביטוח חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 23.4%.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד ישראל זר אביב עוסק באובדן כושר עבודה • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין