לקראת סוף שנת 2022 נערכה ישיבת חירום בחברת גמל ששייכת לאחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל. הישיבה התקיימה על רקע עלייה חדה בבקשות של החוסכים בקופות הגמל למשוך את כספם. על פי בדיקות שערך בית ההשקעות, הלקוחות לא בחרו לעבור למתחרים, אלא פשוט פדו את הכסף שחסכו בקופות הגמל והפכו אותו להון נזיל - סיטואציה שהיתה חדשה עבור בית ההשקעות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
לנוכח אותם נתונים, הנחת העבודה של בית ההשקעות לקראת 2023 הייתה כי ענף הגמל יצטרך להתמודד עם גל פדיונות. זאת, מתוך ההבנה שהלקוחות של בית ההשקעות, ולא רק שלו, יבקשו להפנות חלק מהונם על מנת לכסות על העלייה ביוקר המחיה ובתשלומי המשכנתאות.
"במצב כזה, בפני החוסכים ניצבות שתי ברירות: לקחת הלוואה בריבית גבוהה מאוד או לפדות חיסכון. הנחנו שהלקוחות יבחרו באפשרות השנייה", הסביר ל"כלכליסט" בכיר באותה חברת גמל. הוא הוסיף כי "הנחת העבודה שלנו היתה כי קצב הפדיונות של קופות גמל לאורך 2023 יהיה דומה לקצב שאפיין את סוף 2022. אולם טעינו, קצב הפדיונות במחצית הראשונה היה כפול משחשבנו". הסיפור של בית השקעות הספציפי הזה הוא במידה רבה הסיפור של ענף הגמל כולו בחודשים האחרונים, שבהם הענף מתמודד עם עלייה במשיכות הכספים לצד ירידה חדה בהפקדות של כספים חדשים.
ענף הגמל הוא האמצעי העיקרי לחיסכון ארוך טווח עבור הציבור, והוא מתחרה עם החיסכון הפנסיוני. הענף עצמו מתחלק לשני מוצרים עיקריים: קרנות השתלמות, שמנהלות 334 מיליארד שקל; וקופות גמל "תגמולים ואישית לפיצויים", שמנהלות 300 מיליארד שקל ומהוות אלטרנטיבה לקרנות הפנסיה, מאחר שהן מאפשרות שחרור הון כקצבה חודשית לאחר הפרישה.
8.2 מיליארד שקל נמשכו מתחילת השנה ועד סוף יולי
על פי נתוני מערכת גמל נט, מקופות גמל "תגמולים ואישית לפיצויים" נמשך הון בהיקף של 8.2 מיליארד שקל מתחילת השנה ועד לסוף חודש יולי. כלומר הקצב השנתי של משיכת הכספים מחוץ לענף מגיע לכ-14 מיליארד שקל, שמהווים כמעט 5% מהסקטור. מדובר בשיא משיכות מבחינת היקף ואחוזים. בהתחשב במספרים ההיסטוריים של הענף, שמצביעים על פדיון שנתי ממוצע של 3.25%, ההנחה בענף שמאות מיליוני שקלים ואולי אף מיליארדים נמשכו בטרם עת.
מעבר לכך, על פי נתוני גמל נט, היקף ההפקדות של קופות גמל ירד מקצב של כמעט 14 מיליארד שקל בשנת 2021 לקצב של 8.9 מיליארד שקל בשנת 2022. וב-2023 הקצב השנתי עומד על 6.3 מיליארד שקל, לאחר שבשבעת החודשים הראשונים הופקדו 3.67 מיליארד שקל בלבד. כלומר ירידה של 55% בהפקדות בפחות משנתיים.
מנהלי קופות הגמל לתגמולים וקצבה מתמודדים עם אתגר כפול מאז תחילת 2022. בעשור הקודם הם נהנו מהון אדיר שזרם לקופות, בעיקר בשל האפשרות למשוך את כל החיסכון בקופת הגמל בבת אחת ולא דרך גמלה חודשית, למרות היותה חיסכון פנסיוני. זאת, כל עוד החוסך הוא מעל לגיל 60 ומקבל פנסיית זקנה של יותר מ-4,800 שקל בחודש. האפשרות הזו ניתנה במסגרת תיקון לחוק המכונה "תיקון 190", שנכנס לתוקף ב-2012.
מעבר לכך, המשיכה גילמה הטבת מס בקופות הגמל למול אמצעי החיסכון האחרים בשוק. בניגוד לרוב מכשירי ההשקעה, שמחייבים את החוסך במס רווחי הון של 25% על הרווחים הריאליים (כלומר בהתחשבות באינפלציה - א"ע), בעת משיכת הכספים בקופות הגמל לקצבה מנוכה מס רווח הון של 15% בלבד. זאת, על הרווחים הנומינליים בלבד, כלומר ללא התחשבות באינפלציה.
בעולם של אינפלציה אפסית ואף שלילית (מצב המכונה דפלציה), מדובר בהטבת מס ששווה מאות אלפי שקלים לחוסך. בשנת 2015 פרסמה רשות המיסים הבהרה המסדירה את כללי המשיכה ואופן המיסוי, שהביאה לעלייה ממשית בכמות ההפקדות לקופות הגמל לתגמולים.
החוסכים חטפו מכה כפולה, ובכל זאת משכו את הכסף
התיקון לחוק פרנס היטב את בתי ההשקעות שניהלו את קופות הגמל וראו אותן צומחות לאורך השנים. בחסות האינפלציה האפסית והטבת המס הופקדו בקופות הגמל לקצבה 100 מיליארד שקל בין 2012 ל-2021. אולם אז, כאמור, האינפלציה הרימה את ראשה, ועשתה זאת בצורה אגרסיבית. בשנת 2022 עלה מדד המחירים לצרכן ב-5%, אולם המס שנגבה מהחוסכים במסגרת תיקון 190 אינו מתחשב בכך, מאחר שהוא מסתמך כאמור על רווחים נומינליים.
על כן, על החוסכים בקופות הגמל שביקשו למשוך את הונם בבת אחת, מוטל מס ריאלי בשיעור של 20% (15% מס + 5% מדד). בהתחשב בכך ששנת 2022 התאפיינה בירידות בשוקי המניות והאג"ח וחלק מקופות הגמל הניבו תשואה שלילית, המכה שאותה חטפו באותה שנה החוסכים שמשכו את הקופה באופן מלא היתה כפולה.
לפי עומר דגני, סמנכ"ל השיווק של בית ההשקעות ילין לפידות, "כל השוק חווה כרגע קיטון משמעותי בהפקדות ועלייה במשיכות. זה נובע מכמה סיבות. האינפלציה הפכה את תיקון 190 בקופות הגמל לאטרקטיבי פחות. גם האנשים שהשקיעו בקופות הגמל בצורה ממונפת - כלומר, לקוחות שנטלו הלוואות מבתי השקעות על מנת להשקיע כסף כפול בקופות גמל וליהנות מתשואה גבוהה - חייבים להחזיר עכשיו את ההלוואות. גם הבנקים והקרנות הכספיות, שהחלו להציע ריבית טובה יותר על הפיקדונות, גרמו להיעלמות של כסף מתוך תעשיית החסכונות והעברתו לבנקים. קשה מאוד היום להביא כספים פנויים".
אייל סיאני, לשעבר סמנכ"ל בסוכנות קוואליטי ובחברת הגמל של פסגות, אומר כי "האינפלציה האפסית בשנים האחרונות יצרה חיסכון מס אדיר אל מול חלופות החיסכון האחרות בשוק שכללו מס על הרווחים הריאליים. בעקבות התחזקות האינפלציה, ירדה האטרקטיביות של החיסכון באפיק זה, מה שהוביל לירידה משמעותית בקצב ההפקדות השנתי".
סיאני מוסיף כי "מומלץ שלא לבחון את כדאיות החיסכון באפיק זה בשל אינפלציה בתקופה קצרה וחלקית, אלא רק בהשוואה לאינפלציה הצפויה במהלך כל חיי החיסכון. כך, אם התשואה המצטברת במהלך תקופת החיסכון עמדה על 30% והאינפלציה על 10%, אזי עדיין ישנה כדאיות לחיסכון במסגרת 'תיקון 190'. חוסכים שחוששים מהמשך התחזקות האינפלציה יכולים לבחון מכשירי חיסכון אחרים, בהם המס הוא על הרווחים הריאליים, כמו תיק השקעות, פוליסות חיסכון ואפיקים אחרים".
