בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה בקשה של בעל עסק לניכיון שיקים לחייב את בנק הפועלים לקבל לחשבונו כ-3.4 מיליון שקל שהוחזרו לו מהמשטרה לאחר סגירת חקירה פלילית נגדו. השופט עופר חיים שורק קבע כי סגירת התיק והשבת הכספים אינן מעניקות חסינות או הכשר אוטומטי מול הבנק, שמחויב להפעיל שיקול דעת עצמאי במסגרת המאבק בהלבנת הון.
בספטמבר 2023 נערך חיפוש בביתו של בעל העסק, ובמהלכו נתפסו כ-2.98 מיליון שקל במזומן, לצד כ-21 אלף יורו וכ-4,900 דולר. הכספים הופקדו בקרן החילוט של האפוטרופוס הכללי.
ארכיון
(צילום: אביב גוטליב)
בהמשך נסגרה החקירה בפרקליטות ללא העמדה לדין. בהתאם, במאי האחרון הועברו ממשטרת ישראל כ-3.4 מיליון שקל לחשבונו הפרטי של האיש בבנק הפועלים. אולם הבנק סירב לקבל את הכספים והורה להשיבם למשטרה, בנימוק שלא הוצגו אסמכתאות מניחות את הדעת בנוגע למקור המזומנים.
לאחר פגישות וחלופת מכתבים הסכים הבנק באופן חריג לקבל 1.05 מיליון שקל, סכום המקביל למשיכות מזומן מתועדות שביצע האיש מחשבונו העסקי בימים שקדמו לתפיסת הכסף. בעל העסק סירב לפיצול הסכום ופנה לבית המשפט בבקשה לצו עשה זמני שיחייב את הבנק לקבל את כל הסכום.
לטענתו, מקור הכספים במשיכות חוקיות שביצע לצורכי עסקיו. הוא הוסיף שהמזומנים הוחזקו בביתו במעטפה המקורית של הבנק, וכי המשטרה והפרקליטות בחנו את מקורם וסגרו את החקירה. לדבריו, הבנק אינו רשאי להציב את עצמו כ"נציב עליון" ולהתעלם מהחלטת רשויות האכיפה.
עו"ד איתי הכהןהבנק טען מנגד שאין היגיון כלכלי או עסקי בצבירת סכום כה גדול בבית במשך שבועות. הוא הצביע על כך שבחודשים שקדמו לתפיסה הופקדו בחשבון העסקי שיקים בכ-21.2 מיליון שקל, לעומת משיכות מזומן של כ-21.1 מיליון שקל. בנוסף נטען שבעל העסק לא הציג פלטים מהמערכת הממוחשבת של הצ'יינג' שיכולים להעיד על התאמה בין המזומנים שנתפסו לבין ספרי העסק.
השופט שורק קיבל את עמדת הבנק וקבע כי הוצגה תשתית ראייתית מוצקה המלמדת שסירובו לקבל את מלוא הסכום הוא סביר. נקבע שהיעדר האסמכתאות והחזקת מיליוני שקלים במזומן בבית מהווים "דגלים אדומים" מובהקים.
בפסק הדין הודגש שהבנק ממלא תפקיד מעין-רגולטורי בחזית המאבק בהלבנת הון, ואינו כבול להחלטות רשויות החקירה והתביעה. נפסק שחיוב הבנק לקלוט כספים שמקורם שנוי במחלוקת עלול לחשוף אותו לעיצומים כספיים וסנקציות בינלאומיות, ולפגוע באינטרס הציבורי של מניעת הלבנת הון, אשר גובר על האינטרס הפרטי של הלקוח.
בתוך כך נדחתה הצעת בעל העסק להפקיד שני מיליון שקל בפיקדון סגור עד להכרעה סופית בעניין, שכן עצם קליטת הכסף היא פעולה בנקאית המחייבת ניטור. לסיכום הבקשה נדחתה, והוא חויב לשלם לבנק הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד סוהיר דחדולי ואח'
• ב"כ בנק הפועלים: עו"ד מאיר לפלר ואח'
• עו"ד איתי הכהן עוסק בדיני מיסים והלבנת הון
• הכותב לא ייצג בתיק
• המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
