1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בית משפט השלום בתל אביב הכיר לאחרונה בגבר כבן 60 כדייר מוגן בבית ובנכס עסקי של עמידר בעיר, מכוח זכויותיה של בת זוגו המנוחה. השופט עמית יריב נקבע שהם היו ידועים בציבור אף שבחלק מהזמן הוא היה נשוי לאישה אחרת.
ב-2019 הגיש הגבר באמצעות עו"ד אריה חגאג תביעת פינוי נגד בנה של זוגתו המנוחה. הוא טען שלאחר מותה ב-2015 השתלט הבן על בית וגלריה ששכרה אמו כדיירת מוגנת, אף שהזכויות בהן אמורות לעבור אליו כמי שהיה בן הזוג שלה כ-25 שנה, גר איתה בדירה וניהל איתה את הגלריה.
על פי גרסת התובע, הוא והמנוחה ניהלו רומן עוד כשהייתה נשואה. הוא היה אז בן 27 והיא בת 52. לאחר מכן היא התגרשה, הם התחתנו בנישואים פרטיים וערכו הסכם חלוקת רכוש. מאז ועד מותה הם חיו יחד, למעט תקופה קצרה ב-2002 שבה התחתן עם אחרת לצורך הבאת ילד לעולם, לדבריו בהסכמת המנוחה.
הבן, שיוצג על-ידי עו"ד ירון לביא, התעקש מנגד שהתובע ואמו ניהלו רומן קצר תוך שהדגיש שגילה היה כמעט כפול מגילו. הוא טען שאמו נתנה לתובע לגור בקומת הגג של הבית מתוך רחמים עקב מצבו הנפשי המעורער, והוא ניצל אותה ואף היה נשוי לאחרת. לטענתו, הוא גר עם אמו מ-1996 וקיבל ממנה את הגלריה עוד בחייה, ומרגע שאמו נפטרה התובע הפך מסיג גבול.
אבל השופט עמית יריב דחה אותו וקבע כי התובע הציג ראיות רבות לכך שהיה בן זוגה של המנוחה למרות נישואיו. הוא ציין כי לצד עדות חשובה ומהותית של חברה טובה של המנוחה, הוצגו תמונות מבילויים משותפים בארץ ובחו"ל, מכתבים ומסמכים רשמיים מהליכים משפטיים ומעמידר – שכולם מעידים על כך שהתובע והמנוחה היו בני זוג וגידלו יחד את הבן שלו מאשתו לשעבר.
לעומת זאת, צוין בפסק הדין, היו סתירות משמעותיות בגרסתו של הנתבע. כך למשל, טענתו שגר עם אמו ברציפות נסתרה ברישומי משרד הפנים, וטענתו כי התובע לא לקח חלק בחיי המשפחה נסתרה בתמונות ובעדותה של החברה.
השופט מתח ביקורת על כך שהבן והעדים מטעמו כינו את התובע "טפיל", "מסוכן" ו"חולה נפש" משום שהוא סובל מדיכאון. "תווית של 'סכנה' למתמודדי נפש יש בה כדי לפגוע לא רק בתובע הספציפי שלפניי, אלא באוכלוסיית מתמודדי הנפש כולם, ליצור סטיגמה שגויה המחברת בין מחלת נפש ובין סיכון לסביבה, ולהקשות עד מאוד על השתלבותם של מתמודדי נפש בחברה ובקהילה", כתב.
עוד צוין בפסק הדין כי הטענה לפער גילאים מיושנת ולא רלוונטית. נקבע כי התובע והמנוחה ענו על התנאים ליחסי "ידועים בציבור" – חיי משפחה וניהול משק בית משותף – ומאחר שגרו יחד עד מותה, הוא זכאי לרשת את זכויותיה בדירה ובגלריה. השופט הורה לנתבע לפנות את שני הנכסים בתוך שבוע וחייב אותו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 45 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד אריה חגאג • ב"כ הנתבע: עו"ד ירון לביא • ב"כ עמידר: עו"ד רואי נגריס, עו"ד רז נפתלי • ynet הוא שותף באתר פסקדין