לרשם הירושה ובתי המשפט למשפחה בישראל מוגשות מדי שנה בקשות לצו קיום צוואה של מנוחים שהתגוררו או הלכו לעולמם בחו"ל והותירו רכוש בארץ. כשמתנהל הליך לקיום צוואה כזו נדרשת בדרך כלל חוות דעת ביחס לדין הזר במדינה שבה התגורר המנוח. חוות הדעת נועדה לבחון בין היתר אם הצוואה תקפה בה ומה קובע הדין שם לגבי הרכוש שהמנוח הותיר מחוץ לגבולותיה, לרבות בישראל.
הצורך בבדיקה נובע מהבדלים בין שיטות המשפט. בשיטת המשפט המקובל, שישראל מושפעת ממנה, ניתן משקל רב לחופש של אדם לקבוע כיצד יחולק רכושו לאחר מותו, בכפוף לכללים הנוגעים לכשירותו, לאופן עריכת הצוואה ולתקנת הציבור.
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לעומת זאת, בחלק מהמדינות שבהן נהוגה שיטת המשפט הקונטיננטלי, ובהן מדינות באירופה ובאמריקה הלטינית, חופש המצווה מוגבל. מקור ההגבלה הוא בין היתר בקודקס נפוליאון, שקבע כי חלק מהרכוש יועבר ל"יורשים הכרחיים", ובהם בני משפחה מסוימים, גם אם המצווה ביקש לקבוע חלוקה אחרת.
כל מדינה קובעת באופן שונה את שיעור הרכוש המיועד ליורשים ההכרחיים. כך, למשל, בקולומביה הורחבה ב-2018 זכותו של המצווה להחליט באופן חופשי על חלוקת הרכוש מ-25% ל-50%. בצ'ילה, לעומת זאת, רק 25% מהרכוש הם חלק שניתן לצוות באופן חופשי לכל אדם.
שיטה רומית, גרמנית או מעורבת
לפי השיטה הרומית, על מכלול נכסי המנוח חל חוק אחד, בדרך כלל חוק מקום מגוריו בעת מותו, ללא קשר למקום שבו נמצאים הנכסים. גם חוק הירושה הישראלי קובע ככלל כי על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו.
בית המשפט העליון הכיר בעיקרון זה בע"א 8991/04 ובע"א 9636/05, וקבע כי הדין הארגנטינאי חל על נכסים בישראל של מוריש שהתגורר בארגנטינה.
לפי השיטה הגרמנית, לעומת זאת, על כל נכס חל דין המקום שבו הוא נמצא. לדוגמה, כאשר אדם התגורר באורוגוואי והותיר נכסים בישראל ובאורוגוואי, על הנכס בישראל יחול הדין הישראלי ועל הנכס באורוגוואי יחול הדין המקומי.
ישנה גם שיטה מעורבת, שבה הדין החל נקבע לפי סוג הנכס. על מקרקעין יחול בדרך כלל דין המקום שבו נמצא הנכס, ואילו על זכויות, כספים ומיטלטלין יחול דין מקום מגוריו של המנוח.
עורכי דין ונוטריונים חייבים להיות זהירים כאשר הם עורכים צוואה לאדם שחלק מרכושו נמצא במדינה זרה, שכן ניסוח התואם את הדין הישראלי בלבד לא מבטיח שרצון המצווה יוגשם.
לדוגמה, אב לשני ילדים, שאחד מהם מתגורר בישראל והאחר בקולומביה, מחזיק בית בכל אחת מהמדינות. בצוואתו הוא קובע שכל אחד מילדיו יקבל את הנכס שבמדינה בה הוא מתגורר. הצוואה עשויה להתאים לדין הישראלי, אך בקולומביה חלים כללים המגבילים את חופש הציווי.
התוצאה עלולה להיות שהבית בקולומביה יחולק בין שני הילדים, בניגוד לרצונו של האב. מצב כזה עלול לגרום נזק ליורשים ואף להוביל לתביעה נגד עורך הדין או הנוטריון שערך את הצוואה. בדיקת הדין הזר כבר בשלב עריכת הצוואה עשויה למנוע חלוקה בלתי צפויה של הרכוש וסכסוכים בין היורשים.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד ד"ר תיאודור שוורצברג ועו"ד מיטל שוורצברג-חזן עוסקים בירושות וצוואות, ובמתן חוות דעת בעניין הדין הזר למדינות אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
