בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה לאחרונה תביעה למתן צו הורות פסיקתי שהגישה אישה ביחס לבתה הביולוגית של זוגתה לשעבר. השופטת מיכל ברגר בלום קבעה שהראיות בתיק – המצביעות על מערכת יחסים סוערת ולא יציבה – לא מעידות על כוונה משותפת להיות הורים.
בנות הזוג הכירו ב-2016. זמן קצר לאחר מכן הן עברו לגור יחד במושב בדרום ובהמשך ערכו חתונה בהשתתפות אורחים ומכרים אך מעולם לא חתמו על הסכם הורות. בת הזוג עברה טיפולי פוריות ונכנסה להיריון, אולם בחודש השלישי פרץ ביניהן משבר והיא עזבה את הבית.
כמה ימים לאחר הלידה פנתה התובעת לבית המשפט בבקשה להכיר בה כאם. המחלוקת המרכזית עסקה בשאלה אם מתקיימים התנאים למתן צו הורות פסיקתי כאשר בנות הזוג נפרדו בתחילת ההיריון. זאת משום שצו כזה נשען על כוונה לגדל את הילדה במשותף. לטענת התובעת, היה ביניהן קשר חם ואוהב והן פעלו במשותף על מנת להביאה לעולם. לשיטתה, היא הייתה שותפה מלאה להריון ובין היתר לקחה חלק בבחירת הזרעים ובמימון רכישתם.
עו"ד קורל נורמן שבירוענבל מרמרימנגד טענה בת הזוג לשעבר כי מערכת היחסים נכפתה עליה כשהייתה במשבר נפשי כתוצאה מפרידה ממי שהיה בן זוגה במשך שבע שנים. לדבריה, התובעת ניצלה את חולשתה וטוותה סביבה קורים שמהם התקשתה להשתחרר. היא טענה שמאז ומתמיד רצתה להיות אם וכי לתובעת שהתעללה בה פיזית ורגשית אין ולא צריך להיות חלק בהורות על בתה. היא תיארה אותה כ"אדם מסוכן" ואת עצמה כ"אישה מוכה שהייתה חשופה ללא הפסק לאיומים".
השופטת ברגר בלום קבעה שבנסיבות אלו אין די בעצם הזוגיות על מנת לבסס את הורות התובעת, אלא יש להראות שהשתיים פעלו יחד לצורך הכניסה להיריון: "משעה שעוסקים אנו בסוגיה של כינון יחסי הורות, אשר במרכזה השלכות הרות גורל על חייו של ילד, לאורך כל מרחב חייו, אין מקום לבחון שאלה זו באותם כלים בהם בוחנים שיתוף כלכלי בין בני זוג לצורך איזון משאבים רכושי ביניהם ובוודאי שאין המדובר בשיקול שיש לתת לו את הבכורה".
בפסק הדין צוין שבנות הזוג לא פתחו תיק משותף בבנק הזרע וזה אומר דרשני. כמו כן, בחירת בת הזוג שלא לחתום על הסכם הורות עם התובעת מלמדת על היעדר כוונה מצדה לחלוק את גידול הילדה. לפיכך נדחה ניסיון שלה להיתלות במסמך שבו נכתב שהשתיים מצהירות כביכול על הורות עתידית משותפת. בעניין זה התקבלה את טענת בת הזוג שהמסמך מזויף.
מסקנת השופטת הייתה שלא הוכחה כוונה משותפת להבאת התינוקת לעולם, והתביעה נדחתה. מקרה זה ממחיש את החשיבות שבעריכת הסכם הורות משותפת טרם ההוריה לצורך קבלת צו הורות פסיקתי. במסגרתו מוסדרים מראש יחסי ההורות, כוונת בני הזוג להביא ילד לעולם במסגרת מערכת היחסים הזוגית וכן זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג בכל הנוגע לילד, כמו אופן גידולו וכלכלתו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד עידית לוי אגוזי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד מושיקו מלכה
• עו"ד ומגשרת קורל נורמן שבירו עוסקת בדיני משפחה וירושה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
