שר האוצר החדש, ישראל כץ, אמנם הודיע אתמול כי החליט לוותר על 10% משכרו כדי להוות דוגמה אישית בשעת משבר, אך הוא אינו הראשון מבין נבחרי הציבור שנוהג כך בחודשים האחרונים. גם שר הביטחון היוצא, נפתלי בנט, ויתר על 20ֵ% משכרו. בנוסף, חברי הכנסת של כחול לבן ויתרו על תוספת השכר של 1,320 שקל מחודש ינואר כמו גם מפלגת ישראל ביתנו שביקשה לבטל את תוספת השכר. גם יו"ר העבודה, עמיר פרץ, ויתר לפני כחודש על 10% משכרו.
אלא שעד שההצהרות על הוויתור יהפכו למציאות, יש כמה שלבים שצריך לעבור במוסדות. ואם תהיתם אם אחרי כל זה ההפחתה יוצאת לפועל אז התשובה במקרים רבים היא חיובית.
כך למשל, חברי הכנסת של כחול לבן ביקשו לוותר על תוספת השכר לתקופת פגרת הבחירות שארכה שלושה חודשים. אך לפי חשבות הכנסת, ניתן לוותר על תוספת רק לשנה שלמה. לפיכך, 12 חברי כנסת פנו לחשבות הכנסת וביקשו לבטל את התוספת לכל השנה, בהם כל חברי ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן ועוד ארבעה חברי כנסת מכחול לבן, בהם מיקי לוי, אורנה ברביבאי, מיקי חיימוביץ ויזהר שי.
2 צפייה בגלריה
השבעת הממשלה
השבעת הממשלה
השבעת הממשלה השבוע. שר וחבר כנסת לא יכול על דעת עצמו להודיע כי הוא מוותר על חלק משכרו
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
הפחתת השכר מתבצעת על פי הוראה של חבר הכנסת לחשבות הכנסת ושל השר לחשבות משרד ראש הממשלה. ההפחתה תקפה מרגע קבלת ההוראה ועד תום אותה שנה ולא ניתנת לביטול.
שר וחבר כנסת לא יכול על דעת עצמו להודיע כי הוא מוותר על חלק משכרו, לכן החלטת השר כץ חייבת לזכות באישור ועדת הכספים של הכנסת. בהקשר זה חשוב לדעת, כי הפחתת שכר של חברי כנסת אושרה בעבר בוועדת הכנסת והפחתת שכר שרים בוועדת הכספים. שר האוצר הודיע, כי הנחה את הנוגעים בדבר לפעול למימוש ההחלטה באופו מיידי.

באילו סכומים מדובר?

הוויתור על תוספת השכר של חברי הכנסת של כחול לבן היה כאמור למשך שלושה חודשים של פגרת בחירות והסתכם ב-3,960 שקל עבור כל אחד מהם. כשמכפילים את הסכום ב-33 חברי כנסת שהיו למפלגה אז מקבלים כ-130 אלף שקל. הוחלט כי הכסף ייתרם לעמותות.
בנט ויתר כאמור על 20% משכרו לטובת המגזר הפרטי. שכר שרים עומד על 50,625 שקל בחודש ושכר ח"כים עומד על 45,250 שקל, ומכאן שבמקרה של בנט יחזרו אל קופת המדינה כ-324 אלף שקל בשלוש שנים. תרומתו של שר האוצר כץ תגיע לכ-60 אלף שקל בשנה ולכ-180 אלף שקל לכל הקדנציה של ממשלת האחדות.
גם בשנים קודמות היו חברי כנסת שהחליטו לוותר על שכרם. כך למשל, רוב חברי הכנסת של יש עתיד ויתרו לפני שש שנים על תוספות השכר שאמורות היו להיות משולמות להם. הם הודיעו כי יתרמו את התוספת לטובת הציבור. חברי כנסת, בראשות ח"כ לשעבר יעל גרמן, שאף היא וויתרה על תוספת השכר, גם פעלו באותה העת בניסיון להוציא את ההחלטה על שכר חברי הכנסת מידי חברי הכנסת.