בית המשפט המחוזי בלוד, שדן בערעורים בתיק איזון משאבים בין בני זוג, קבע לאחרונה שהאישה לא תחלוק את זכויותיה הפנסיוניות עם בעלה כיוון שהוא השקיע את כספי הפנסיה שלו באפיקים מסוכנים בבורסה והפסיד מאות אלפי שקלים. בכך אושרה הפסיקה המוקדמת של בית המשפט למשפחה בפתח תקווה.
ב-2006 החל הבעל ללמוד את שוק ההון ולהשקיע בניירות ערך במטרה לאזן את החשבון המשפחתי. בתחילה היו אלה סכומים קטנים, אך לאט לאט הם גדלו והופנו לאפיקים בעלי סיכון גבוה. בהמשך, כדי לממן את ההפסדים ואת המשך ההשקעות, הוא פדה את החסכונות הפנסיוניים שלו מבלי לעדכן את אשתו. בסופו של דבר הוא גרר את המשפחה להפסדים של מאות אלפי שקלים.
לפני כמה שנים בני הזוג נפרדו והחלו בהליכי חלוקת רכוש. במסגרת זו קבע בית המשפט למשפחה כי לנוכח התנהלות הבעל, יש לחרוג מאיזון משאבים שוויוני ולהשאיר בידי האישה את מלוא הזכויות הפנסיוניות שצברה.
על קביעה זו הגישו בני הזוג ערעורים הדדיים: האישה טענה שהסעד שקיבלה לא מכסה את ההפסדים הכלכליים שנגרמו לה בשל התנהלותו הרשלנית של בעלה, ואילו הבעל טען כי לא היה מקום להעניש אותו על כך שניסה להגדיל את ההון המשפחתי ולכסות את המינוס.

(צילום: shutterstock)

ביתר פירוט טענה האישה כי בית המשפט התעלם מכך שבעלה הימר מאחורי הגב שלה בזכויות ששייכות גם לה. האיש טען לעומת זאת כי פעל בתום לב ולטובת המשפחה ולכן לא הייתה הצדקה לגרוע ממנו חצי מהזכויות של אשתו, בפרט כשההפסדים נמוכים משוויין.
השופטות מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן לא מצאו סיבה להתערב במתווה שקבע בית המשפט למשפחה, וציינו כי הוא לא התעלם מכך שהבעל התנהל בחוסר אחריות. עם זאת, הוא התחשב בתמונה הכוללת, של משפחה שלא הצליחה לעמוד בהוצאות החודשיות והייתה לחוצה להגדיל את מקורות ההכנסה.


שופטי המחוזי הוסיפו כי הם מקבלים את ההתרשמות של בית המשפט למשפחה שלפיה הבעל לא היה מהמר כפייתי אלא ניסה לסייע למשפחה. לכן, אין הצדקה להפיל את ההפסדים רק על שכמו.
בצד זאת, אין ספק שביצע מעשה לא ראוי כשמימש את זכויות הפנסיה ללא ידיעת אשתו והשתמש בחלק משמעותי לכיסוי הפסדים ולהשקעות בסיכון גבוה. בכך, קבעו השופטים, הפר הבעל את חובת הנאמנות שלו כלפי אשתו, שהרי מדובר בנכס שגם לה יש בו חלק.
אולם גם כאן הדברים לא היו שחור ולבן שכן הבעל הוכיח שחלק מהכספים הופנה לצרכים השוטפים של המשפחה בתקופה שהיה מובטל. בשקלול הנתונים האלה כולל הקביעה שהבעל פעל בתום לב, נפסק כי המתווה שבחר בית המשפט למשפחה סביר והגיוני. בפרט, נוכח העובדה שנותרו לו זכויות פנסיה בשווי של כ-200 אלף שקל שאותן יחלוק עם האישה.