בית משפט השלום בתל אביב הורה לאחרונה ליורשים של בעלי קרקע חקלאית שנמכרה על ידי הוריהם המנוחים לפני 50 שנה להשיב לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מאות אלפי שקלים.
ראשית הפרשה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, כשבני זוג חקלאים חתמו על חוזי חכירה מול רמ"י לצורך נטיעת מטעים. האם הלכה לעולמה ב-1976 והאב ב-1982. ילדיהם, אח ואחות, ירשו אותם ובשלב מסוים חתמו על הסכם שלפיו הקרקע תושב לרמ"י, והם בתמורה יקבלו פיצוי של 914,851 שקל ("הסכם ההשבה"). בהמשך גם האחות נפטרה, ורמ"י הגישה תביעה נגד האח ועיזבון אחותו.
לטענת רמ"י, לאחר ששילמה את הפיצוי לנתבעים התברר לה שהוריהם מכרו לצד שלישי את מלוא זכויותיהם בקרקע עוד ב-1973, כך שהם לא היו זכאים לקבל את הפיצוי. הוסבר שההורים נותרו רשומים כחוכרי הקרקע בטעות ולכן על ילדיהם להשיב לה את הפיצוי ששולם עד לשקל האחרון.
הבן טען מנגד שהקרקע עודנה שלהם והוא הגיש תביעה שכנגד לקבלת סכום נוסף של 171,372 שקל מרמ"י, מאחר שלגרסתו הפיצוי שקיבלו חושב בחסר.
השופט אהרן אורנשטיין כתב שטענתה של רמ"י בדבר הטעות "הינה טענה מביכה ביותר מבחינתה", מפני שעשרות שנים לאחר המכירה הנטענת היא ניהלה מול ההורים – כשכבר היו מתים – הליך משפטי בנוגע לתשלום דמי החכירה השנתיים.
הוא ציין ש"המבוכה הולכת ומתגברת" כאשר כמה שנים לאחר מכן רמ"י המשיכה לראות בהורים המנוחים כבעלי הזכויות בקרקע ודרשה את השבתה, תוך שהפנתה את ילדיהם-הנתבעים לקבל פיצוי מוועדת הפיצויים שתחת אחריותה.
עו"ד אלון גולדברגרונית וולפרבנסיבות שנוצרו עלתה השאלה אם הקרקע אכן נמכרה. תשובת השופט לכך הייתה חיובית. לדבריו, מכתב ששלח האב המנוח לרמ"י במאי 1981 מוכיח את דבר המכירה. במכתב צוין במפורש שהקרקע נמכרה בתחילת שנות ה-70 לעיריית נתניה וכי המנוחים קיבלו תמורה כספית בגין המכירה.
השופט נימק שמדובר בהודאה שאינה משתמעת לשתי פנים, שלפיה הורי הנתבעים קיבלו את התמורה המלאה עבור הקרקע, וממילא יוצא שהפיצוי ששולם היה בטעות. הוא הדגיש שלא הוצגה בפניו ראיה כלשהי המלמדת על השבת התמורה מצד התובעים או הוריהם המנוחים לרוכשת הקרקע.
המצב שנוצר, נקבע, הינו טעות משותפת בכריתת הסכם ההשבה. הן רמ"י והן האחים טעו לחשוב שהקרקע שייכת שלהם. במקרה זה, הסביר השופט, סמכות ביטול ההסכם אינה נתונה למי מהצדדים להסכם אלא לבית המשפט.
הוא הכריע שיש לבטל את הסכם ההשבה, שכן אילו ידעה רמ"י שלנתבעים אין זכויות בקרקע היא לא הייתה מתחייבת לפצותם. בדומה, אילו ידעו הנתבעים כי הוריהם מכרו את הקרקע הם לא היו מתחייבים להחזיר קרקע שאינה בבעלותם.
מאחר שהנתבעים לא הוכיחו כי מצבם השתנה לרעה לאחר קבלת הפיצוי, נקבע כי עליהם להשיבו במלואו לתובעת. השופט הורה להם לבצע את ההחזר תוך 90 יום ממתן פסק הדין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אורלי אמיתי (פמת"א)
• ב"כ הנתבעים: עו"ד משה אדרי
• עו"ד אלון גולדברג עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
